צעדה
שיר לסוף השבוע של מדור השירה “באסטה”
עכוז בעלות השררה נמתח
במדיהן
אלותיהן מבריקות ברגליהן תזזית כובען משתפך
לחיוך עצבני
הן אינן מבינות למה אנחנו מפגינים וכיצד
שני הניצים נושאים אותו דגל ומדוע
ההומור מוגבל לחיוך הנבוך של החוזרים
אחר צעיר שצורח מדף נייר למגאפון ענק ומדוע
לשוטרים מגאפון כל כך קטן וחסר שימוש ומדוע
הגברים שזקנם צומח רק על חולצתם אופפים הכל
במסך עשן.
מאחוריהן
מוכרים ספרות לפי הקילו וכריכות עצובות עוטפות עמלות מילים
הצעיר הצורח, אצבעותיו רועדות
מדמיינת להטו על גופתי
לשליחת שירים וסיפורים למדור “באסטה” שלחו קובץ ל: [email protected]


