לפני שביתה, שינוי
בשבוע הקרוב ארחיב בדיון על השביתה הכללית הממשמשת ובאה, או לא, באופן מסודר. האינסטינקט הבסיסי שלי הוא לתמוך בשביתה כזאת מכל לב. אולי כי זה מזכיר לי בעיקר מקריאה את המשמעות של שביתה כללית במאבק בין עובדים למדינה ולבעלי ההון. אבל היום רציתי להתמקד במשהו, קטן אומנם, שצרם לי כשקראתי עיתונים, מודעת הפרסומת של המפלגה הזחוחה ביותר בפוליטיקה הישראלית, שינוי. זו פרסמה בדפים הראשונים של כל העיתונים את הישגיה, מתוך עשרת ההישגים חמישה נוגעים באןפו ישיר לקיצוצים לאוכלוסית החרדים. מה היינו אומרים על מודעה כזאת אילו הייתה באה מצידם של החרדים. למשל, קיצוץ במימון ישיבות חרדיות, אילו ש”ס הייתה מתגאה בקיצוץ לאונברסיטאות מה היינו אומרים. יטענו הטוענים שזה לא אותו דבר אבל בכל זאת. מלבד זה יש כמה הטעיות, אין עלייה בשכר לימוד לסטודנטים אבל אין הורדה כפי שסוכם איתם. כתוב גם על תוכנית כלכלית אמיצה, אוי לאותו אומץ כנגד מי שלא צריך אומץ כדי לפגוע בהם, ילדים, מובטלים, ויותר מכך כל עובד שעוד גאה בעבודתו ויודע שהעתיד לוט בערפל. הטעייה נוספת היא, יותר תקציבים לתרבות, משום מה מחר יש שביתה של גופי התרבות אולי כי הם רוצים קיצוצים ולא הרחבות תקציב. והישג אחרון אחרון חביב שהוא יותר מאורווליאני, שוויון בקצבאות הילדים. כל בר דעת יודע שכאשר מדברים על שיוויון אין הכוונה להוריד מהגבוה כדי להתאימו לנמוך, כאשר תחולת העוני של ילדים תגיע ל-40% בשנה הבאה ההישג הזה נראה יותר מכישלון. אבל מה לנו כי נלין הרי בפוליטיקה הישראלית מדובר ולא רק זה במפלגה יומרנית, שהיום לרוע המזל, מייצגת ישראליות פרימיטיבית במסווה של תרבות.


