• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

לקחי "פרשת רמדיה"

אביבית אגם דאלי

היום הופיעה ב`הארץ` הקריקטורה היומית של דניאלה בה נראו שני תינוקות “משוחחים” ביניהם: הראשון חף ממותגיות הודיע כי `חזר ליניקה`, בעוד חברו המאובזר מותגית מביט בו. הקריקטורה הזו חושפת בדיוק את השאלה כיצד קרה שפחות ופחות נשים מוותרות על התועלות העצומות של ההנקה ועוברות, ותמורת תשלום למה שמכונה `תחליף` (אין בעצם תחליף לחלב אם – זה רק עוד מוצר/ מותג)? השאלה  שעשוי לשאול את עצמו חוקר מזמן או מתרבות אחרת היא: איך הצליחו תאגידים לגרום לנשים לקנות משהו ולוותר על מה שקיים אצלן בשפע ובחינם והוא אף טוב יותר?. נכון – לא כולן יכולות להיניק אבל הרוב יכולות אם רק יתמידו וירצו בכך. גם למי שעובדת מחוץ לבית יש פתרונות – בצורת משאבה.

הפתרון נעוץ ככל הנראה בתדמיות, ובדרך בה מלמדים ציבורים שלמים איך לנהוג, אפילו כשזה נוגע לתינוקות. תרבות המיתוג והפרסומות מעודדים באגרסיביות מגמה זו.

יותר ויותר מחקרים המתפרסמים לאחרונה מעודדים אמהות להיניק, שכן ההנקה מחזקת את הקשר בין התינוק לאמו ומחזקת את בטחונו וגם מבטיחה לו מזון מתאים לצרכיו האישיים ובמקביל תורמת לאם. תינוקות שגדלים על חלב אם הם שקטים יותר ורגועים יותר. כיום נשים רבות פעילות במאבק על שליטה בגופן-  והנקה היא בפירוש סוג של שליטה בגוף- הבחירה להיניק את תינוקך. אך שליטה זו מוגבלת לפלח קטן יחסית של נשים, כפי שאסביר בהמשך.

במבט רטרוספקטיבי לאחור ניתן לקבוע בוודאות כי עד להמצאת הפסטור נשים היניקו תינוקות. עם המצאת הפסטור נמצאו לו שימושים רבים, ביניהם הזנת תינוקות מבקבוק.

בארה”ב נשים מיניקות סולקו ממקומות ציבוריים. רק ב 1993 (!) התירו מדינות ניו יורק ופלורידה לנשים להיניק במקום ציבורי (זה לא אומר שהנורמה השתנתה, אלא רק החוק).

תינוק המוזן מתחליפי חלב `לומד` מגיל אפס להסתמך על גורמים חיצוניים ולא על עצמו וגופו: להבדיל מפעולת היניקה, הרי ההזנה מבקבוק לא מצריכה כל מאמץ של התינוק להשיגו, הוא מקבל אותו בקלות. התינוק המוזן מבקבוק הוא פסיבי ונשלט ע”י אחרים. הוא הופך לצרכן התלוי באחרים מלידה. זו המשמעות התרבותית לדעתי של ההזנה מבקבוק.

להבדיל מהבקבוק, ההנקה- תמיד זמינה ומתאימה את עצמה לצורכי התינוק ולתהליך התפתחותו. לעומת זאת, הבקבוק הוא משאב נגמר (לא כמו השד האינסופי), וכל התינוקות מקבלים את אותו המזון, פחות או יותר. אמהות לא סומכות על גופן אלא על מקור אחר, שיש לקנות אותו והוא לא זמין תמיד באופן מיידי.

“פרשת רמדיה” אינה הפעם הראשונה בה נפגעים תינוקות. כך בעולם השלישי הופעת תחליפי מזון אם גרמה לתמותת תינוקות. נציגי החברות שהגיעו `ללמד` את הנשים שילדו כיצד להאכיל את התינוקות מבקבוקים נתנו את התחליפים חינם . אולם לאחר תקופה קצרה בה הוזנו התינוקות מבקבוקים יבש חלב האם והן נאלצו להמשיך ולקנות את התחליפים. מחוסר אמצעים סניטריים מתו תינוקות שהוזנו מתחליף שעורבב במים לא מורתחים. המוצר שהוצע לאמהות בעולם השלישי לא התאים לצורכיהן ולתרבותן, מה שגרם לקטסטרופה.

בפועל, הנקה הפכה לברת מימוש רק בקרב נשים בעלות מודעות לחשיבותה וכאלו שיש להן יותר אפשרויות העסקה. ובכל זאת, כיום ההנקה מעודדת ע”י גופים השומרים על הסביבה ופמיניסטים. מן הראוי שלקח `רמדיה` ילמד ע”י אמהות לעתיד.

כנראה שיעניין אותך גם: