איך ברחנו מה"לבן" באמצעות ה"אשכנזי"
עיתון ״הארץ״ החליט לפרסם מאמר דעה תחת הכותרת ״כושי היא מילה יפהפייה“. דורון קורן, כותב אשכנזי, מסביר את המקורות התנ״כיים של המילה וטוען בזכות טהרת חופש הדיבור. אין לי כל כוונה להתווכח על מקור המילה. השאלה היא למה כישראלים אשכנזים נראה לנו שיש בכלל אפשרות לחשוב שזהו דיון לא גזעני.
לא מזמן התברר לי שכל חיי האמנתי בשקר. אמרו לי שאני אשכנזי, ואני האמנתי. כשהגעתי לארצות הברית ללמוד כלכלה, פתאום הבנתי שאשכנזי זו לא המילה המדויקת, ובטח שלא היחידה, שמגדירה אותי. הבנתי שאני “לבן”.
הסיפור הישראלי, לימדו אותנו, הוא סיפור עדתי ודתי. בחברה הישראלית יש חלוקה ביו יהודים לערבים, ותת -חלוקה של היהודים לפי עדות. הסיפור העדתי והדתי של הפוליטיקה והחברה בישראל מאפשר לנו לראות את ״הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון״ כמדינה עם בעיות ייחודיות, מנותקת מהיסטוריה ארוכה של עליונות לבנה במדינות ״מערביות״. אבל אפשר לספר את הסיפור הישראלי גם אחרת – כסיפור על גזע.
לפי נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2015, רק 35% מתושבי מדינת ישראל היו אשכנזים, כלומר יהודים “לבנים”. ישראל היא מדינה שבה “האדם הלבן” הוא מיעוט. למרות זאת, בישראל מעולם לא היה ראש ממשלה שאינו “לבן”, בבתי סוהר בישראל האדם ה”לבן” מייצג אחוז קטן מהאחוז שלו באוכלוסייה הכללית, ובכל זאת, “לבנים” מרוויחים יותר. להמשיך? ארצות הברית היא מדינה שבה הממסדיות של העליונות הלבנה ברורה לרבים. כליאת-יתר בממדים מחרידים של אזרחי ארה״ב “השחורים” וש”אינם לבנים” (בתרגום לא מוצלח ל-People of Color), פער גזעי במשכורות, בתוחלת חיים, ברמות אבטלה. האם ישראל כל כך שונה מארה”ב במובנים האלה?

יש שיטענו שההבדל הוא בהיסטוריה. נכון, בישראל לא הייתה ״עבדות מזרחית״ או ״עבדות אתיופית״ באופן שבו הייתה “עבדות שחורה” בארה״ב. אבל בזמן שבארה״ב עשו ניסויי עגבת בילדים “שחורים”, בישראל התנסו בקרני רנטגן על ראשיהם של ילדי הגזזת המזרחים. השיכונים בישראל מזכירים את ה״פרוג’קטס״ האמריקאים. כמו כן, מהרגע שהגיעו לישראל אתיופים, “יהודים שחורים” (אשר מייצגים 1.5% מישראל), נדחקה הקהילה לעוני וסבלה (ועודנה) משיטור ומכליאת יתר.
הגדוּלה בהטמעת המילה ״אשכנזי״ (ולא “לבן”) במחוזותינו היא שבעזרת ההגדרה הזאת התאפשר הבידוד שלה ממאבקי גזע מסביב לעולם. כשכל העולם הצטרף לחרם נגד דרום אפריקה, ישראל הייתה האחרונה לעמוד לצד משטר האפרטהייד. אחדות “לבנה”? מה פתאום! הרי אצלנו אין “לבנים”, רק אשכנזים. מצד שני, אין שום בעיה שאשכנזי יגיד ״כושי״, אך יתמוך במאבק כמו Black Lives Matter. הרי המשטרה בארה״ב “לבנה”, לא אשכנזית.
גזע הוא מבנה חברתי שהומצא על ידי הגזענות. המילה “כושי” היא מילה פוגענית כי היא פוגעת באנשים שהיא אמורה לייצג. כ”שמאל לבן” תפקידנו להיות בעלי ברית של המדוכאים במדינת ישראל (וכן בפלסטין ובעולם). היות בעל ברית משמעו בין היתר לוותר על הפריווילגיה “הלבנה” (כן, היהודית-אשכנזית) שהרגילה אותנו שמקומנו הטבעי הוא בעמדת מנהיגות, גם אם מדובר במנהיגות אינטלקטואלית. הבנת החוויה של המדוכא שאנו מתיימרים להיות בעלי בריתו חשובה בהרבה מאיזושהי טהרה אינטלקטואלית של הבנה של מקורות תנ”כיים של מילה כזו או אחרת.
אילולא היינו מפרידים בין החוויה של אתיופים בישראל לחוויה של שחורים בארה”ב, באירופה או במדינות אפריקאיות תחת קולוניאליזם של שליטים לבנים – חוויה שלרבים ב”שמאל הלבן” יש אמפטיה כלפיה – היה ברור לנו ש”כושי” היא מילה גזענית, ולא היה צורך בדיון המיותר הזה.
“כושי” היא לא מילה יפהפייה. היא מילה דוחה וגזענית, משום שהיא פוגעת במי שהיא אמורה לייצג. פשוט ככה. “אשכנזי” היא גם לא מילה יפהפייה. זאת מילה שמאפשרת לנו, “הלבנים” במדינת ישראל, לנקות את ידינו מתנועת העליונות הלבנה הבינלאומית. אשכנזיות במובן הזה היא שיא הפריווילגיה הלבנה – יכולת לחיות בעולם גזעני כאדם “לבן” ובאותו זמן לא לראות את עצמך כחלק מהבעיה הלבנה.
ולעורכי הארץ: אם אתם באמת עומדים מאחורי המאמר שפרסמתם, שעושה נורמליזציה לגזענות בשם הקליק, תתרגמו אותו לאנגלית. והכי חשוב, תתרגמו את הכותרת. תרגום אמיתי, לא תעתיק, אלא תרגום ממש. אם אין פה שום גזענות לקהל קורא האנגלית שלכם, לא תהיה שום בעיה עם מאמר שנכתב על ידי אדם לבן עם כותרת שמתחילה ב-N.
הכותב הוא כלכלן וכותב ישראלי המתגורר בפילדלפיה. המחקר שלו עוסק בגזע, דיור ושיטור בארהב. מוזמנות ומוזמנים לעקוב אחריו בטוויטר @abgutman


