כוונות ליום א' דראש השנה
שיר לשבת ולראש השנה
יְדַבֵּר בְּדִינָא קָשְׁיָא
וְיִסְתַּכֵּל בָּרְאִי וְיַשְׁלִיךְ עַצְמוֹ עַל הַמַּיִם
וְיִצְעַק בְּכָל כֹּחוֹ
הֵן אַתָּה הַמֶּלֶךְ וְאַתָּה הָאֵין-סוֹף בָּרוּךְ
אַתָּה
רֵד אֵלַי לְכָאן, לַהֵיכָן שֶׁאֲנִי
וְעַנְנֵי.
וְאִם חָשׁ שֶׁלֹּא נַעֲנָה
יְסַמֵּן עָצְמוּ לְפָנָיו בְּדָג, בִּירָקוֹת וּבָרִמּוֹנִים,
וְיִרְקַע בַּאֲדֹם הַסּוּדָרִים וְיָנִיף אֶת כָּל חַיָּיו
הֵן אֲנִי הוֹלֵךְ לָמוּת,
וְיֹאמַר בְּקוֹל: הוֹלֵךְ לָמוּת,
וְלָמָּה לִי כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה
וְלָמָּה לִי זֶה
אִם אֵינְךָ בָּא לְפָקְדֵנִי
לְהָבִיאֵנִי
חַיִּים
מתוך “האש הרגילה” בהוצאת הקיבוץ המאוחד. נכלל גם באסופה החדשה “שברים נאספים לשירה – שירה ישראלית המתכתבת עם תפילות הימים הנוראים” בהוצאת איתמר



