זִכריני

הַמּוֹרָה לְעַרְבִית הִיא הַיִּדְעוֹנִית

שֶׁהֶעֱלְתָה בִּשְׂפַתְךָ אֶת הַגַּעְגוּעִים.

אִשָּׁה כָּמוֹהַ עוֹמֶדֶת וְקוֹרֵאת שִׁיר

בְּחֶרְדַת דְּמָמָה, מוּזִיקָה גְּדוֹלָה, וְאָנוּ

יַלְדֵי כָּרְמֶל יָהוּדִי מְסֻבָּכִים

בַּזֶּה, מְשַׁנְּנִים לַבָּגְרוּת בְּעַל-פֶּה,

הִפְלֵאנוּ לְדַקְלֵם

עַרְבִית סִפְרוּתִית כָּזוֹ, שֶׁנָפוֹץ

אִתָּנוּ הַשִּׁיר לְכָל שְׁלוּחוֹת הַמּוֹדִיעִין,

כָּבוּשׁ בְּמֵיתְרֵי הַקּוֹל הַמִּתְחַלְּפִים.

מֵבִין? הִיא הִמְלִיצָה עֲלֵינוּ לַצָּבָא.

בַּעֲנָף שֶׁל הָאַגָּף פָּרַח תִּרְגוּם שִׁירָה.

מתוך הספר “קהל יחיד” בהוצאת הקיבוץ המאוחד