• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

התגובה שאלוף בן מסרב לפרסם

אני מקבל באהבה את השנאה הזו, ואיש לא ישכנעני להפסיק לספר את סיפור אינוסה של הארץ הזו עלי ידי תנועת התיישבות זרה • אילן פפה מגיב לביקורתו של אדם רז על ספרו “הטיהור האתני של פלסטין”
אילן פפה

רונה סלע פרסמה כאן ביקורת עניינית וחריפה על ספרו של אדם רז ו”העוקץ” – כראוי – איפשר לרז להגיב. לעומת זאת, אדם רז כתב ביקורת נבזית ולגופו של אדם על ספרי “הטיהור האתני של פלסטין”, ביקורת שזכתה לכותרת בעמוד הראשון של הארץ עם הפנייה למדור ספרים. ביקשתי להגיב על הביקורת ועורך הארץ, אלוף בן, מסרב לפרסם את התגובה שתוכלו לקרוא להלן.

לשון התגובה:

אין לכותב ספר דרך להגיב על אמירות לגופו של אדם כגון “שקרן”, מניפולטור” וכיוצא בזה. יש אולי להתפלא על עורך מוסף ספרים שמאפשר לשפת ביבים להשתרבב לתוך ביקורת ספרים. אולי העורך מקווה בכך להתאים את המוסף לרמת השיח הפוליטי בארץ ובכך אולי להגדיל את מספר הקוראים.

לא אתבע את עלבונה של ה”אינטליגנציה” העולמית שעל פי רז מצבה עגום ביותר בשל ההוקרה וההערכה שאני זוכה לה בעולם. ההערכה הזו נובעת מכך שאני ורבים אחרים, משרטטים תמונה רחבה של תנועת התיישבות קולוניאלית, אשר ביצעה טיהור אתני, והקימה מדינת אפרטהייד. קוראינו משתכנעים בכך לא בשל כוח השכנוע שקיים בכתיבתנו או יפי סגנוננו, אלא משום שבאמתחתם ידע רב משלהם על מה שהציונות עוללה לפלסטינים וממשיכה לעולל להם.

ספרו של אילן פפה בהוצאת ספרי נובמבר

עד היום לא הצליח אף חוקר ישראלי רציני להפריך את התאור הזה. אז מה נותר?  מה שהארכיבר אדם רז קורא לו “מתודה היסטורית”, קרי דיוק בצבע בגדיה של נערה שנאנסה, בשאלה אם מאי זה קיץ או חורף, אם שולמית אלוני הייתה מפקדת או קצינה ואם בישכה שדמי יש “כ” או “ק”. מתודה היסטורית, כפי שהעירה רונה סלע במאמר הביקורת על ספרו האחרון של אדם אז – זה להבין את ההקשר האידיאולוגי שבעטיו שדדה מדינת ישראל את רכושם של הפלסטינים ובעטיו בוצע טבח כפר קאסם.

אבל ניחא, איש איש אינו אוהב לראות את הצד המצולק של פניו במראה וכדי להימנע מהשתקפות לא נעימה הוא או מסתיר את חלקה או מנסה לפגוע במי שמעמיד אותה מולו. אני מקבל באהבה את השנאה הזו, ואיש לא ישכנעני להפסיק לספר את סיפור אינוסה של הארץ הזו עלי ידי תנועת התיישבות זרה, כמו גם את הסיפור של האנשים הטובים שמאמינים כי עדיין ניתן לבנות בה מקום אחר – לא על פי חזונו של ברל כצנלסון הגזען והטרנספריסט – אלא על פי חזונם של כל היהודים שלחמו נגד האפרטהייד בדרום אפריקה, בדרום ארצות הברית ובכל מופע של גזענות שנתקלו בו.

עורך הארץ טען שעלי להגיב ל”שקר” שכתבתי על מעשי אונס רבים בנכבה. כל מי שקרא את עבודותיהן של רודא כנעאנה, אסיס נוסייר ונאדרה שלהוב יודע עד כמה בכל הכפרים הפלסטינים נשים ברחו מפחד אונס על ידי החיילים הישראלים, ולא בכדי. לא הבאתי את העדויות כלשונן, ששמעתי בכל הכפרים, משום, שכפי שאני מציין בספר, הקורבנות, ולא האנסים או המתעללים, מבקשים לקבור את הנושא בחברה שבה קשה מאוד לדבר על הנושא הזה.

כמו היום גם אז, ההתעללות המינית היא חלק ממעשה הטיהור האתני כפי שכותבת נאדרה שלהוב “אונס וצורות אחרות של אלימות מינית כנגד נשים פלסטיניות היו תמיד מרכיב בניסיון של תנועת ההתיישבות הקולוניאלית להרוס ולהשמיד את האוכלוסייה הילידית הפלסטינית על אדמתה”. מעשי האונס מאז כיבוש 1967 “קלים” יותר לשחזור בשל מעורבות ארגוני זכויות אדם שלא היו בשנת 1948, אבל זה אותו הצבא, אותם החיילים ואותה האידיאולוגיה.

פרופ’ אילן פפה הוא ראש המרכז ללימודי פלסטין באוניברסיטת אקסטר, בריטניה

כנראה שיעניין אותך גם: