דת
-
רמדאן שמח מעיריית תל אביב
"איך ייתכן שאותו גוף שמחלל קברים של מוסלמים הוא אותו אחד שעושה פרויקטים שלמים לחודש רמדאן?" כאשר עיריית תל אביב משתלטת על אירועי רמדאן ביפו, החודש הקדוש הופך לחגיגה של דו-קיום שמוחקת את הקיום המוסלמי בעיר -
ואולי חברון בכלל של האדומים
המחקר ההיסטורי על העיר האדומית לוקה בחסר, אולם כדי לבצע אותו יש לחפש את חברון האחרת – זאת שמוסתרת מתחת לשכבות של דת ופנאטיות -
פיתולי המסע שבדרך אל האני האתי
יציאה מנקודת הנחה שנידונו להיות צלם חסר והתבוננות בזוועות שמתרחשות תדיר מזמינות הרהורים על טוב ורע, על אסור ומותר ועל החיפוש המתמיד אחר עמוד שדרה מוסרי. חשבון נפש עם ובלי אלוהים, שעובר דרך אייכמן, דת ומדינה וכמה חכמים בימים שאחרי יום הכיפורים -
מקורותיה החז"ליים של הדה-קונסטרוקציה: על הספר "דרישות"
בספרו של יעקב צ׳ מאיר על פרשת השבוע הופכים הקורא וחוויית הקריאה לרכיב מרכזי בהבנת דרשותיהם של חז"ל, כאשר מתוך הסירוב להיענות לשלטון היחיד של הקריאה הרצופה נרקמת התורה כשפתם של המדוכאים. סקירה -
חזקים ישחקו בגורלות חלשים: מאה שנה להסכם סייקס-פיקו
גם אם המפות של המזרח התיכון לא עודכנו עדיין, הגבולות בשטח משתנים מדי יום: בין סוריה לעיראק, בין ערב הסעודית לתימן. מדינות אחדות התפרקו או בדרכן להתפרק. סקירה במלאת מאה שנים להסכם סייקס-פיקו -
טרור ״איסלאמי״ חסר תקדים? לא באמת
״אירופה״ יכולה ללמד אותנו הרבה דברים על טרור, והיא יודעת לא פחות טוב מ"איתנו" איך זה מרגיש וכמה שזה לא ייחודי לאיסלאם. קצת היסטוריה לטובת הפרשנים והמומחים למיניהם -
בין אברג׳יל לאופנהיימר: מבט על הסרטונים הנפיצים של הציונות הדתית
עיון מעמיק בסרטונים המדוברים של חברת הנדל״ן באמונה ועמותת קרוב ללב, חושף ברית בין אליטות. למי אפשר אולי לפתוח את הדלת, אבל לא את הלב? -
אושר למתבוננים: על המקום העצוב שמספר את תולדות ירושלים
לו רק היינו יכולים לראות את מתחם הר הבית/אל-אקצא כאתר שאינו רק דתי ומקור למאבקים דתיים, היינו עושים צדק רב יותר עם המקום ומורשתו, וגם עם עצמנו. הארכיאולוג יונתן מזרחי הולך בין הכיפות -
לא לתוכנית החלוקה: בין דת ללאומיות בהר הבית
הפחד המשותף מפני חלוקת המקומות הקדושים משמש חומר בעירה בידי מנהיגים פלסטינים ויהודים. האם באותה מידה הוא יכול לשמש כלי ליצירת מכנה משותף ולא לזריעת אימה? רוויטל עמרן סביב הקמפיין החדש ״לא יחולק״ -
להיפטר מהעיוורון המוסרי של החינוך הדתי
הרב צבי יהודה קוק טען בתוקף שתפיסת ״העם הנבחר״ ביהדות אין פירושה קריאת דרור לגזענות. מה קרה מאז בחינוך הדתי בישראל? על הבחירה הערכית הניצבת כעת בפני המחנכים הדתיים