צבא
-
מכתב לחייל: שמור על צלם אנוש
המתקפה הרצחנית על יישובי העוטף חורגת מכל דמיון אנושי והזוועות קשות מנשוא. נדמה שהדרג המדיני יבחר בכניסה קרקעית לרצועת עזה ויונתן אילן פונה אל החיילים ואל המפקדים בתחינה לשמור על צלם אנוש ולא לאבד תקווה באדם -
גם הזיכרון הלאומי מוכתם באי שוויון
מאבקה של אמי, אלמנת צה"ל, לחיבוק שוויוני של הקולקטיב הלאומי מצד אחד, ולחיזוק הקולקטיב הקהילתי מצד שני, מהדהד את סיפורה הבלתי מדובר של ישראל השנייה שצף בימים אלו, ימי השבר הלאומי בעד ונגד הרפורמה המשפטית -
טיהור אתני ועוד איך: תשובה לבני מוריס
במסגרת פולמוס מתמשך מעל דפי ״הארץ״, טוען בני מוריס באמצעות טיעונים מגוחכים כי לא היתה מדיניות של טיהור אתני כלפי פלסטינים בשטחה של מדינת ישראל. עמר אלע'בארי מספר בתגובה על המהלכים שהובילו להצלחתה המסחררת של הציונות בהעלמה כפויה של למעלה מ-85% מהפלסטינים -
מי יגן על הסרבנים הסמויים מעין הציבור
מול הסרבנים המתוקשרים המנהלים מאבק תקשורתי עם ייצוג משפטי מכובד, עומדים אלו הסמויים מעין, משולי החברה הישראלית, אשר תלויים בחסדיהם של סניגורים מהפרקליטות הצבאית. שינויים משמעותיים באחרונה מאיימים על הסיכוי שלהם לקבל ייצוג משפטי מיטבי -
המונח ״הגנה עצמית״ עובר מסגור מחדש כשמדובר בערבים
בזמן האחרון נראה שכאשר מדובר בערבים, ״הגנה עצמית״ הפכה להיות עניין סובייקטיבי גרידא: חשתי סכנה, הרגתי, אני זכאי. וזה לא נותר ברמת השיח, אלא מחלחל בהדרגה לפרקטיקות של צה״ל -
הירי בחברון: על ראש הכנופיה וערוגת פרחי לילך כחול
בסיקור פרשת הירי בחברון, הדגש הוא על אחריותו של חייל זוטר שירה במחבל פצוע – אבל מה עם הוראות הפתיחה באש בשטחים, הנותרות עלומות? ומה הקשר ביניהן לבין סניגורו של החייל היורה, עו״ד אילן כץ? -
מה סיפור ומה עובדה
״עובדה״ סיפרה לנו סיפור טוב, עם התחלה, אמצע וסוף. אך הסיפור האמיתי, שמתרחש עכשיו ומתמשך מזה שנים, הוא החשוב באמת ויש להביא אותו לידיעת הציבור. זה הסיפור על גזל האדמות והכיבוש -
שוברים שתיקה: סוציולוגיה של לגיטימציה
כאשר הלגיטימציה של ביקורת המיליטריזם נובעת מהמיליטריזם עצמו, היא רק ממשיכה לשעתק אותו. הגיע הזמן שהשמאל ישבור את הקיר הזה -
״אורפוד, שעבכּ בייחמיכּ״: לביטול חובת הגיוס המוטלת על הנערים הפלסטינים הדרוזים
תנועת ״אורפוד״ מלווה סרבני ונמנעי גיוס מצעירי העדה הדרוזית, ומנסה להציב נרטיב חלופי לזה הציוני ולהזכיר כיצד היו הדרוזים מבין הראשונים להילחם בקולוניאליזם הבריטי ובתנועה הציונית לפני 1948. הדייה כיוף מסבירה על חזונה של התנועה, מטרותיה והישגיה -
15 שנה לאוקטובר 2000: שינוי הנהלים נגד מיידי אבנים הם הרי אסון
מאחורי כל אבן שנזרקת במזרח ירושלים עומד אדם שחש מושפל וחי במציאות בלתי נסבלת. מבחינה משפטית וחוקית, שינוי נהלי הפתיחה באש והרחבת השימוש בירי חי נגד מיידי אבנים, רק יחריף עוד יותר את מדיניות האצבע הקלה על ההדק