הבשורה הטובה של בחירות 2015 היא שנראה שממשלה לבנה לא הולכת טוב כאן. כבר התרגלנו לכך שמדינת ישראל לא מאמינה בייצוג פוליטי של ערבים, אך ממשלה ללא ייצוג, רע ככל שיהיה, לציבור החרדי והמזרחי, פשוט לא מחזיקה מעמד
השבוע, בביקורו בסין, עוד הספיק בנט לראות את עצמו כשר חוץ כלכלי. הרומן הזה אמור להוביל לכך ש”כאשר אומרים ‘ישראל’ יחשבו ‘היי-טק/חדשנות’ ולא ‘אינתיפאדה/פיגועים'”, אבל כששיתופי הפעולה כוללים אימוני מג”ב למשטרה הסינית, די ברור מה טיב הקשר ולאיזה מועדון דיפלומטי אנחנו מצטרפים
היום הממלכתי החדש לציון היציאה והגירוש של יהודי ערב, רק מוכיח שוב כיצד החלק היחיד בהיסטוריה המזרחית שזוכה ללגיטימציה בנרטיב הציוני-אשכנזי, הוא אובדנה או סופה. אז מה הסיכוי של הזיכרון שלנו להיות מובן מעבר לשכפול המעבר מפוגרום/שואה למדינה/צבא, ומעבר לוויכוח בין תיאור חיי היהודים בעולם הערבי כגיהנום או כגן עדן?
עיראקי לא עצלן ומרוקאית חכמה עונים להמשך ההסתה של לי-און הדר נגד מזרחים בישראל ונגד שחורים והיספאנים בארה”ב. בעוד הוא מגנה את צבי בן-דור בנית ואת אפרת שני-שטרית כ”מזרחים מקצועיים”, מסתבר שהדר הוא באמת שמרן מקצועי. כזה שפרנסתו על שמרנותו
מדוע אלימות פלסטינית נתפסת כפחות לגיטימית מאלימות יהודית? ולמה אלימות פלסטינית מככבת כמאפיין תרבותי מובנה וזו היהודית – כנטע זר בתוך חברה מתורבתת? פאדי ח’ורי על אלימות ממוסדת והלגיטימציה של שימוש בכוח
לרגל יום הפליטים היהודים מארצות ערב אנחנו מפרסמים שוב קטע מרשימה שפורסמה ב-23 במאי 2003 באתר המזרחי “קדמה” זצ”ל. רשימה שלמרבית הבושה והצער ממשיכה להיות רלוונטית גם היום לאור פעולותיהם של שמעון אוחיון מ”ישראל ביתנו” והחומרים של “הדסים” – עמותת הבית של מפלגתו
במרחב הציבורי של אמריקה הלבנה, חוקי המשחק ברורים: מחאה שחורה צריכה להיות מרוסנת – מדיניות שבעצמה הפכה למין גרסה חדשה של חוקי “ג’ים קרואו”. עם פרוץ המהומות בפרגוסון לאחר ההחלטה לא להעמיד לדין את השוטר שירה למוות בצעיר מייקל בראון, פוליטיקאים צבועים מתרפקים על מורשתו הלא-אלימה של מרטין לות’ר קינג…
מה למזרחיםות ולמלחמה? להתנגדות לה ולתמיכה בה? המאמר הזה נכתב בנובמבר 2012, בזמן ‘מבצע’ עמוד ענן. כמעט ולא היה מה לתקן או להוסיף. קלריס חרבון מציבה את המלחמה האחרונה, הקודמת, והקודמת… בפרספקטיבה מזרחית רחבה
השחקנית אלמה דישי, שמככבת בקמפיין ההלבשה התחתונה של טריומף, היא “הקורבן” האחרון בדיון המנסה לקבוע מהי אשה בהתבסס על המראה והגוף שלה, וזה גם הרגע בו הוא מפסיק להיות ביקורתי
בין עברית לערבית, בין יהדות לאיסלאם, בין בגדאד לירושלים, בין הזמנים המדממים האלו לעולם ההלכה המזרח-תיכוני – קובץ אמירות “אמר חזקל”, מתוך אסופה הנערכת בימים אלו