התפתחויות טכנולוגיות גוררות איתן תמיד השלכות פוליטיות, כלכליות, תרבותיות, חברתיות. ניב גורדון סוקר ספר חדש שמנסח את “התיאוריה של המזל”ט”: אמצעי שהפך להיות מרכזי בלוחמה של ארה”ב וישראל, בייצור הנשק של שתי המדינות, בחלומות הבלהה של אחרים – וגם במכירות הצעצועים לחג המולד
לא קל להיות עובד סוציאלי בדואי במקום בו מתגוררת החברה הענייה, המוזנחת והמקופחת ביותר במדינה. ובכל זאת תמיד הייתה התקווה שעם עבודה קשה ונכונה יחול שיפור
במפלגה האוטופית שלי יש מנהיגות מזרחיות שלא חייבות לשום הגמון. במציאות, יש פעילים ופעילות שיודעים איך משנים מתוך הכנסת. לא תוך ויתור על זהות ואג’נדה – אלא כי כשאורלי לוי נלחמת על דיור ציבורי, היא נלחמת מהבית. וכשדרעי פונה לשקופים, הוא מדבר מהבית. אור סיונוב על יפעת ביטון והבחירות הקרבות
השמאל בארץ מתנכר בשיטתיות לאינטרסים של הציבור המזרחי. לכן מזרחים מוצאים בית בימין הפוליטי, ולכן אשכנזים מתבצרים בשמאל הלבן. כך שגם בבחירות הקרובות – בלי לדבר גלויות על זכויות היתר של האשכנזים, לא יהיה כאן שינוי פוליטי של ממש
אתה עובר על הפרטים באתרי החדשות, רואה אייטם קצר בטלוויזיה המתמקד בעיקר בהלוויה ובמהומה המתנהלת אל מול כוח משטרה מצויד בזרנוק מים ובסוסים אמיצי חזות, אבל מעבר לזה יש אנשים פרטיים. תומר כהנא מספר על ידידו, חאלד אל ג’עאר, אביו של סמי שנהרג בשבוע שעבר
ראיון עם מייק וילסון, פעיל פוליטי אינדיאני, על היחסים בין הממשל ומשמר הגבול לבין אנשי שמורת טוֹהוֹנוֹ אוֹטוֹם, שתחום מולדתם אינו מוגדר על פי הגבולות הבין-מדינתיים. “זה מצב של כיבוש”, הוא אומר. כל דמיון למצב במזרח התיכון על אחריות הקורא בלבד