כולנו הסכמנו שנביע את דעתנו במילים ודגלים ונעזוב את המקום. אבל את מה שקרה לאחר מכן לא ידענו לחזות. לא האמנו שעד כדי כך דגל הגאווה יכול לעורר את חמתם של מצביעי הבית היהודי. עדי סדקה היתה שם
הישראלי החדש-ישן של הבית היהודי הוא הטרוסקסואל, לבן, לאומני. הוא לא כולל מחוסרי דיור, להט”בים ופעילים חברתיים נוספים למען שוויון – שאת הסולידריות ביניהם בנט רק מעוניין לפרק. נעמה לזימי, שחוותה של ההשתלחות של היו”ר על בשרה, לא מפחדת
המל”טים מעל עזה, סחר בנשק למשטרים רצחניים, הדלת המסתובבת בין צה”ל לתעשיות הבטחוניות, יחסי התלות עם ארה”ב – פרויקט חדש מרכז את כל המידע על ממדי הענק של התעשייה הצבאית והייצוא הביטחוני של ישראל
מהי דמוקרטיה? מונח במילון או מושג תלוי היסטוריה, תרבות ונקודת מבט? אם תשאלו את אלי ברקת, הוא יספר לכם סיפור היסטורי מפותל שהגיע הזמן שאלה שתופסים את עצמם כמגיני הדמוקרטיה (כמו “הארץ”) יפנימו אותו
במקום ליזום פיתוח אמיתי של הפריפריה, המדינה מעדיפה לתת לאנשים מבחוץ לזכות בפירות השורשים שאנו שתלנו במשך עשורים ובעמל רב. הגיע הזמן שהמדינה תאמין שחיזוק האוכלוסייה מתחיל מבפנים, מאיתנו – בנים ממשיכים, לא רק בקיבוצים!
כשותף למאבקים רבים ולאחר אינספור אכזבות מהמערכת הפוליטית בישראל, הגעתי למסקנה שצריך לשנות את כללי המשחק. מאחר שרובנו לא עולים על בריקדות ולא מאתגרים את המערכת ברחוב, הכלי היחיד שנותר לנו הוא לא לשחק
מבט נוקב על האלימות המשטרתית נגד שחורים בארה”ב והמקומות בהם היא מתחברת לאלימות נגד אתיופים, ערבים, מזרחים ושאר אוכלוסיות מוחלשות בישראל. המסקנה רק מתבקשת
האתר איזרוס תומך בלי שום הסתייגות במפלגה אחת – ישראל ביתנו. הוא למעשה משמש כבטאון המקוון של המפלגה, ואינו מקפיד על נורמות עיתונאיות בסיסיות. לכן אין מקום לקריאה לעיתונאים להתגייס לצידו מתוך סולידאריות מקצועית. תשובה לדוד אידלמן
בשולי פרשת השחיתות שבה מעורבים לכאורה נבחרי מפלגת ישראל ביתנו, נמצא גם אתר חדשות ישראלי בשפה הרוסית אשר עומד בפני סכנת סגירה בגלל מהלכים משטרתיים. והתקשורת בעברית מתעלמת
מה בין עליית קרנו של המעמד הבינוני המזרחי עם הניאו-ליברליזם? מה גרם לעוול חברתי חמור יותר – הקפיטליזם נטול-הרסן של ביבי או מדיניותיה של מפא”י? ומדוע מקונן יובל אלבשן על המזרחים המתנהגים כאשה מוכה?