אחד היתרונות של מלחמת ההתשה שמנהלת המדינה נגד אזרחיה הפלסטינים הוא שמעשי האכזריות מטעמה הולכים ומיטשטשים, הופכים שיגרה. ובכל זאת, אסור לתת להרס (בפעם ה-70) של הכפר הבדואי אל-עראקיב להישכח
ספר הביכורים של קובי עובדיה מתרחש בכלל בירוחם – אך מי שגדלו בדימונה יזהו את נופי ילדותו וילדותם. התווים המוכרים האלה עשויים גם לספק תשובה, לפחות חלקית, לשאלה שבה יעסוק בלוג חדש זה – מה היא “תרבות דימונאית”?
הפלסטינים לא המציאו את שביתת הרעב כאמצעי של לחץ בעתות של חוסר-אונים פוליטי מוחלט – הם הושפעו ממורשת שביתות הרעב עד מוות של אסירי המחתרת האירית. יזהר באר חזר מביקור בצפון אירלנד עם כמה השוואות רלבנטיות וזכרונות מפגישות עם שייח’ אחמד יאסין
כך התבטא היועץ המשפטי של המשרד לביטחון פנים שכתב את הצעת החוק להזנה בכפייה של שובתי רעב. ההתנגדות להזנה בכפייה כמעשה אלים של רופא כנגד אדם אחר היא בלב הקונצנזוס של קהילת הרופאים בישראל – והממשלה שמה פס
אני לא זוכרת מדוע ברחתי לחדר השירותים. אבל אני שם. לבד. מאחורי דלת סגורה, בתא צר ומצחין. ואני שומעת את הדברים שנישאים ברמקול, קבל עם ושכבה: “תודה רבה ליושב ראש מועצת התלמידים, ארנה קזין, התלמידה הכי גברית, או התלמיד הכי נשית, על תרומתם ל…”. ממואר קצר // שבוע הגאווה 2014
אז אמי אוהבת החתונות ואבי אוהב החתונות המיוחדות יעשו שלום יום אחד. ויבוא המשיח. והמשיח ואני נתחתן, זה ברור // ביקורת אינטימית – קטעים של סטודנטיות וסטודנטים מהמחלקה לכתיבה ב”מנשר”
חלל ענק ובו פזורות ספות ארוכות שחורות, גברים מתרווחים עליהן. אין נשים, קשה לי לנשום, בורחת החוצה // ביקורת אינטימית – קטעים של סטודנטיות וסטודנטים מהמחלקה לכתיבה ב”מנשר”
כדאי, לא כדאי, כדאי לקחת איתי עגלה כחולה קטנה כי בית השחי לא מספיק. הגעתי לממלכת המדבקות האדומות // ביקורת אינטימית – קטעים של סטודנטיות וסטודנטים מהמחלקה לכתיבה ב”מנשר”
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
