לכאורה, הייתי אמור כמעט ליהנות מן העובדה ש”הארץ” הסלים את המלחמה ב”ספיר סבח” ותיאר אותה בקריקטורה היומית כרוצחת סדרתית. אבל מדובר בהסתה מהסוג הנמוך ביותר. יש כאן כל כך הרבה קיצורי דרך למחשבה וכל כך הרבה מיזוגניות ושנאת אחר, שקשה לתאר
כשמרגיש לך פתאום עצוב בלי סיבה, וא’ הוא הראשון לזהות ולשאול בדאגה ובתום: “אלעזרוש, הכל בסדר?! אני אוהב אותך”. אז אין שלם ממך. אין שלם ממנו. אלעזר בן לולו מסביר לכל התוקפים, המאיימים והנגעלים ש”המוגבלים” הם אלה שהופכים אותו לשלם
חודש אל תוך המאבק, והאדמה רועדת. האמת מתחילה לצאת לאור, אותה אמת אודות האופן והסיבות שבגינן ילדים וילדות ממשפחות מאוד מסוימות בישראל מוצאות ומוצאים מבתיהן
שנתיים לאחר תחילת הטיפול… למעלה משנתיים לאחר התקיפה… עשרה חודשים אחרי שביקשנו את הדו”ח הסוציאלי… – מנהלת מוקד פניות הציבור באגודה לזכויות האזרח מתבוננת על התגלגלותם העגומה של שלושה מקרים בשלוש מערכות שונות
השינוי בקונספט שאני מציע לשני הצדדים הוא לא חלוקת הארץ, אלא חלוקת הריבונות על הארץ שמבוססת על שותפות בין העמים. זה דורש פיתוח של שיח פיוס כחלופה לשיח הפתרונות, שמבטא בדרך כלל ניסיון של הצד החזק לשמר את עליונותו ולכפות את תנאיו
בעקבות סגירתה של ההוצאה לאור של משרד הביטחון, לאור מדיניותו של אהוד ברק לפיה יש לחסל את כל מה שלא יורה במשרד הביטחון, אזל ספרי “תיאוריות של צדק חברתי”. לאחרונה יצאה לאור בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה מהדורה חדשה ומורחבת – הפרק הראשון לפניכם
אני רוצה לנשק אותך. להחזיק לך את היד. את שמת את זה בתוכי, ועכשיו מה? האם נוכל לדמיין עולם בו לא נידָרש להצדיק את האהבה שלנו, ללא בדיקה פולשנית של הגוף שבתוכו היא מתעצבת או של הגוף שאל מולו היא מתמלאת בחיים?
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
