לתזונה בריאה ומוסרית לעצמם יכולים לדאוג בקלות אלה שברשותם פנאי, ידע, הון כלכלי והון תרבותי מתאימים. כל השאר נאלצים להסתפק בתזונה שמאפשרת להם לשרוד. ומה עם אחריות המדינה למה שעולה על הצלחת?
המקצוע שלנו לא נועד לענֵג איש ואף לא לגרום עוול לאף אחד, אלא לנעוץ את העט בפצע: פתח הדבר והפרק הראשון מספרו שתורגם כעת לעברית של אלבר לונדר, “ארץ ההוֹבנֶה” (1929), על המציאות המזעזעת בקולוניות הצרפתיות
הליברליות לכאורה של יש עתיד והבית היהודי אינן אלא גרסאות שונות של ניאו-שמרנות שמאשימה מיעוטים מוחלשים במצבם ופוגעת בהם. לפיד, בנט ונתניהו הם ממשיכי דרכם של תאצ’ר, רייגן, פינושה ובוש
ט”ו בשבט הוא הזדמנות מצוינת להיזכר במה שמשכיחים יערות הקק”ל בנגב. היער הגרמני שניטע באזור להבים משתרע על אדמותיה של משפחת אבו פריח שעדיין נמצאות במחלוקת משפטית
ככל שהאי-שוויון גבוה יותר, היקפו של הרובד הבינוני קטן יותר. הארצות בהן הוא נפגע פחות הן אלה המקיימות תשלומי העברה נדיבים ומערך פנסיה ציבורי מקיף. דו”ח של מרכז אדווה
הכשלון המתמשך והמהדהד של ממשלת ישראל להביא למחירי דיור שפויים ניצב לפתחו של נתניהו. במקום לפתור את הבעיה הוא עוסק בספינים מופרכים שנועדו להרחיק את האחריות ממנו ולהטילה על שר השיכון אטיאס. קחו למשל את “המינוי” האחרון של כחלון
הירי באש חיה הפך להיות מנהג יומיומי. יוצאים בבוקר לסיבוב, מפרקים מחסניות, משתגעים, זורקים רימוני גז. דור סנדק חוזר 11 שנה לאחור, לאותו המקום בו נורתה השבוע למוות לובנה חנש מאש צה”ל