הכותרות “מסתננים” או “מחבלים” הניתנות לאוכלוסיות של לא-יהודים מסגירות חברה שנגועה בגזענות קשה, המתנערת מזכויות אדם בעצם כך שהיא מכחישה את אנושיותם ומקבעת אותם בקטגוריות שאין מהן מפלט
כ־400 אלף עובדים מועסקים כעובדי קבלן במגזר הציבורי. לפי דו”ח של “המרכז להעצמת האזרח” שהתפרסם השבוע, הסכם קליטה של 15 אלף מהם להעסקה ישירה מיושם באיטיות, למרות יחסי הציבור הנלהבים של ההסתדרות
בשכונת מצוקה אחת באשקלון חיות משפחות שהסיכויים שלהן להצליח שקולים לסיכוי שמחר יפרוץ כאן השלום. סיפורו של אברה מנגיסטו הוא הסיפור שלהן, של אוכלוסיית נפגעי הנפש בישראל, וגם של הזלזול בערך חייהם של מבקשי המקלט
לאן ילכו? מה יעלה בגורלן? איך אפשר לנתק אותן באלימות כזו ממסגרות השיקום הבודדות שקיימות עבורן? את העירייה וקברניטיה ואת המשטרה שפועלת השבוע בנחישות למען יזמי הנדל”ן, זה כמובן לא מעניין
מתוך תפיסה פטרנליסטית-קפיטליסטית, כדי למנוע מהם לצבור חובות, חברת החשמל מחברת עניים למונה תשלום חדשני של תשלום מראש. כשהכסף במונה נגמר, פשוט וקל, מנתקת אותם החברה מחשמל
אילו היו שרת המשפטים וחבריה ליוזמה אכן מעוניינים לחזק את כוחם של הח”כים לפקח על פעולות הממשלה ולבקר אותן, במקום להגביל את מספר הצעות החוק, הם היו משנים את הליכי העבודה של ועדת השרים לענייני חקיקה המשמשת כמגרסת בזק לפסילת הצעות חוק
המדינה מתעתדת להכשיר הפקעת קרקעות של פלסטינים עבור מתנחלים יהודים, ובה בעת להחמיר את הענישה נגד ערבים בישראל שזכויות הבנייה והפיתוח של עריהם מופקרות. בשם אותו “שלטון החוק”, גם מגרשים באלימות מזרחים עניים מבתיהם
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
