הזוכה הגדול של הפקעת הקרקעות הראשונה היה קיבוץ שובל, וכעת בסיבוב נוסף חוברים אליו אנשי גרעין חירן – אלה שלמענם הורסת המדינה את אום אל-חיראן. שתי קבוצות של אשכנזים ״איכותיים״, במקרה של הקיבוץ מצביעי שמאל, שתחת מלות הקוד ״חלוציות״ ו״התיישבות״ נהנים מפירותיה הגנובים של הגזענות
אירועי הריסת הבתים בקלנסווה ובאום אל-חיראן מכוונים בפועל, יותר מכל פעילות אחרת בתקופה האחרונה, נגד האוכלוסייה הערבית, ומכשירים – בהיעדר חלופות אסטרטגיות אחרות – את התנאים לאלימות
להצהרות, לתוכניות ולגילויי החיבה של מקבלי ההחלטות כלפי תושבי הפריפריה אין כל קשר למציאות והפערים הולכים ומתרחבים. השבוע, ראש מועצת ירוחם וראש עיריית עכו הגישו עתירה לעליון נגד שר האוצר ושר הרווחה
נושא הכנס השנתי “מנהיגות מגיבה ואחראית” נבחר השנה בתגובה לגל הפופוליסטי בבריטניה ובארה”ב, אך כתמיד, אין סיכוי שדאגתם המופגנת של המארגנים תתורגם לפעולות, כי דאבוס הוא בעיקר כנס למיצוב סטטוס חברתי ולקידום אינטרסים אישיים ותאגידיים של המשתתפים בו
עד השנה שחלפה כל אחד מההרוגים – ערבי או יהודי, סיני או מולדובי, פלסטיני או טורקי – שהקיזו את דמם בפרויקטים כאלה או אחרים של בניין, מתו בדממה והרחק מעין הציבור. בזכות הפעילות הציבורית הנרחבת התקשורת מדווחת, אך צעדים ממשלתיים משמעותיים טרם ננקטו
הגיע הזמן לשינוי תרבות ההתנגדות בחברה הערבית. פרישה מהכנסת, למשל, תאפשר בניית פלטפורמה חדשה למאבק, כזאת שמקבלת את הלגיטימציה שלה מהרחוב הערבי הפלסטיני בתוך ומחוץ לקו הירוק – בלי קשר למוסדות הרשמיים
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
