סיפור האוניברסיטה באריאל הפתיע בעיקר בשל עמדתה של המועצה להשכלה גבוהה, שבשום שלב לא הציגה את העמדה הראויה שהייתה צריכה להיות הבסיס להתנגדות ופינתה בשקט את הבמה לכבוד האחות החורגת מל”ג-יו”ש ומפקד פיקוד מרכז
השנה היא 2014, לאחר מאבק עיקש הוכר המרכז האקדמי באריאל כאוניברסיטה לכל דבר. שולה, מנהלת קשרי החוץ של האוניברסיטה, יושבת במשרדה. הטלפון מצלצל. מערכה ראשונה מתוך מחזה מתגלגל
בספרה החדש אליזבת אנדרסון, אחת הפילוסופיות הפוליטיות החשובות כיום, עוסקת בניתוח אי-שוויון בין קבוצות שונות. הפתרון שהיא מציעה לחברות כמו החברה הישראלית, הרוויות במנגנוני סגרגציה שמבטיחים את הגדלת הפערים, הוא אינטגרציה חברתית
“ייחודיותו” של בית ספר היא שם קוד להיתר לגבות שכר לימוד ולקיים מבחני כניסה, הכול כמובן בשם הכישרון, התחרות החופשית ושגשוג המערכת. אלא שלא מדובר רק בייחודיים, מיונים הם ב-DNA של מערכת החינוך. נוגה דגן-בוזגלו עם חשיפת התביעה נגד אורית קרובינר
גם אם הסטודנטים משתייכים לקבוצה ההגמונית, בשיח האקדמי הם מצויים בעמדת נחיתות מובנית. עליהם ועל המרצה לשאוף לדיון מורכב ומושכל במסקנות שונות שניתן להסיק מכל תיאוריה ועל השלכותיהן המוסריות. גיא שני מגיב למאמר “אני, עצמי והשיח הביקורתי”
מדיניות הפיתוח המתבטאת בהקמת מוסד אקדמי בלב אזור מוחלש ועני מפלגת את הדרום: בזמן שהאנשים הנכונים נהנים מהטבות ותמריצים, מתקיים טרנספר של מי שמפריעים לפיאסטת ההתעשרות. מוקדש לכל בעלי הפריווילגיות המשוכנעים שהשד העדתי והמעמדי פס מהעולם
הסיקור של משבר הפליטים 2012 מייצר סצנה הוליוודית שטחית. הרוב המתדיין המוחלט לא פגש מעולם מבקש מקלט, כך שהאריתראים, הסודנים ושאר בעלי הוויזות שמגיעים אלינו מהיבשת הסמוכה נתפסים כקריקטורות. דניאל מוכתר נתקל במראות השיח בחדר הכיתה
תלמידי שנה ג’ לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית פגשו את הפרופ’ אווה אילוז לשיחה על מזרחיות, אפליה והפולמוס ב”הארץ”. למרבה הפלא, התלמידים האשכנזים שהיוו רוב בכיתה, נמצאו מתקרבנים, כן כן, ממש כמו מזרחים, הכול כדי להתחמק מהדרישה לשוויון
תארו לעצמכם את החוויה הרגשית של ילד בן 5 שההורים שלו נמצאים באופן תמידי בחוסר ודאות. אורית הורוביץ בר-עם סיירה בגני הילדים של מבקשי המקלט בדרום תל אביב וחזרה רשמים לידיעתו של ח”כ בן ארי