פעם בכמה שנים המערכת מייצרת אירוע משמעותי שיהווה עבורה עלה תאנה: הנה, חקרנו והרשענו. אך מעבר לפרשת אלאור אזריה, מה קורה עם שאר מאות מקרי ההרג של פלסטינים בגדה בשנים האחרונות – האם מישהו נתן עליהם את הדין? ראיון עם זיו שטהל מארגון ״יש דין״
בית הדין שהרשיע את אזריה בהריגה מתמקד בפסק הדין הצר אך ורק בעניינו. אך קשה להתעלם מהמתח העקרוני בין מקרה זה לבין טקטיקת הסיכול הממוקד, ויש לזכור שהפרקליטות הצבאית היא זו שעיצבה את הבסיס המשפטי המאפשר אותה
על רקע חוק הלבנת המאחזים וההסכם הדשן עם מתנחלי עמונה, ולאחר הצבעת מועצת הביטחון של האו”ם ומצוקת-כל-העולם-נגדנו שאליה נקלע ממשל נתניהו, מספר עצות לפוליטיקאים – מה עליהם לעשות כדי להמשיך בהפרחת השממה
התקשורת שותה בקשית את השיח של הימין, ובימים האחרונים התגייסה להפיץ ידיעות מסולפות על התנהלותו של ח״כ באסל גטאס לאור האישומים נגדו – כאשר העובדות לא מעניינות איש. ובסופו של דבר, לא שמענו מלה אחת על מצבם של האסירים הפוליטיים
הייתי ממש רגוע, ישבתי רגל על רגל והייתי בטוח שאחרי שאתרגם לשוטר את הסטטוס הוא יגיד לי ״לך לשלום וכל הכבוד״. את השתלשלות הדברים המפחידה אחר כך, אנס אבודעבס ממש לא צפה. ראיון
הנדבן היהודי-עיראקי סר אליאס כדורי רצה להקים מוסדות חקלאיים שישרתו את שני העמים ויביאו עימם פיתוח, מודרניזציה ושגשוג, אך החזון שלו התנגש במציאות קשה של כיבוש והפרדה. אלה קורותיה של אוניברסיטת ״כדורי״ בטול כרם, מתקופת המנדט ועד ימים אלו ממש שהצבא פולש לשטחה
במסגרת פולמוס מתמשך מעל דפי ״הארץ״, טוען בני מוריס באמצעות טיעונים מגוחכים כי לא היתה מדיניות של טיהור אתני כלפי פלסטינים בשטחה של מדינת ישראל. עמר אלע’בארי מספר בתגובה על המהלכים שהובילו להצלחתה המסחררת של הציונות בהעלמה כפויה של למעלה מ-85% מהפלסטינים
השימוש במילים מתריסות כגון אללה, מוחמד, דאעש או הרצף אללה ירחמו וכיו״ב אינו מומלץ. הימנעו ככל שאתם יכולים מאזכורו של היושב במרומים ואל תשתפו במחשבות על סוף ימיכם, גם אם אתם חולים סופניים
מילא הפוליטיקאים הממהרים לצבור הון פוליטי בגינוי של הופעתו של חגי אלעד באו”ם, אבל בימים אלה אנו נאלצים להכיל גם אזרחים המשכשכים בחדווה במקווה הטהרה של הצדק האבסולוטי, כי מה לנו שנכבס את כביסתנו הצנועה בחוצות כשבסוריה מתקיים טבח עם והעולם שותק