יום המאבק הבינלאומי שחל היום (שלישי) עומד השנה בסימן דת והומופוביה. ח”כ ניצן הורוביץ מארח את השחקן רנדי האריסון בכנסת ומספר לו על מפגשיו עם ילדים ועל מאבקיו בחרדים
ישראל עשתה מאמצים רבים לקבע את שיח הסכסוך סביב 67′, מתוך עמדה שסיפור 48′ תם ושלאחריו נוצרה מציאות בלתי הפיכה. את הנחרצות הזאת מערערים ללא הרף תאבונם הגדול של המתנחלים בירושלים המזרחית וההתגייסות של הממסד להשביעו
מבין כל הכפרים הדרוזים, בבית ג’אן יש הכי הרבה חללים שנהרגו בשירות צבא ההגנה לישראל. תושבת הכפר פידא זידאן מפורום המשפחות השכולות מסבירה איך מצאה לבסוף זהות בתוך התהום הזאת
כחלק מהמאבק להשגת הסכם קיבוצי אחיד שישים סוף לאפליה בין ה”דורות” במפעל ולהעסקה הקבלנית, פתחו עובדי חיפה כימיקלים בשביתה ללא הגבלת זמן. התגייסות נרחבת נדרשת להצלחת המאבק
אין זמן הולם יותר מימים אלו של מהפכות דמוקרטיות בעולם הערבי, על מנת להחזיר את כל אוצרות התרבות והארכיאולוגיה למקומות מהם נגזלו. ולא מדובר במאבק על הון סימבולי או כבוד לאומי בלבד
לצד סיפור האסון, הנכבה היא סיפור של התעקשות, התמדה ותקומה של המיעוט הפלסטיני במולדתו אל מול ניסיונות ההשכחה האלימים של הציונות. לנכבה של היום-יום, לנכבה של שיר הערש, לא יוכל שום חוק
האם ניתן בכלל לדמיין מדינה אחת בין הים לנהר, מתוך כבלי הפרדיגמה של גבולות 67′? כנס שיתקיים השבוע באוניברסיטת תל אביב מבקש לקיים דיון באפשרות, על מגוון הביקורות שהיא מעוררת