כל הפוסטים

• 
  טניה רובינשטיין 28.09.13

  שפת רחוב

  במשך שנים רבות הרוסית הייתה שמורה לבית, למשפחה. ובחוץ אני אשה אחרת. על המחיר אני לומדת ממפגשים שהיו לי בזמן האחרון
• 
  28.09.13

  על אזרחות משוסעת ועל אלטרנטיבות

  מה תוכנית הלימודים באזרחות עושה עם מושג השסע, ומה צריך לשנות בה כדי שהלימוד יהיה פורה ומכוון לעבר מימוש של אנושיות, אחריות, ודמוקרטיה שוקקת חיים שבה ריבוי הוא עושר אנושי
• 
  25.09.13

  אתם לא מדברים עליי

  שיר לחג במדור השירה באסטה
• 
  24.09.13

  למי אכפת ממאות עובדים בפריפריה

  אז אפשר להסיט מיליארדים לטובת אינטל, אמדוקס וטבע ולבצע תספורות ענק, אבל לא להעניק שלושה מיליון שקלים למפעל נגב טקסטיל?
• 
  23.09.13

  ושוב רוצים לסגור את 88FM

  עוד שיעור חשוב על הדרך בה מתייחסים לשידור הציבורי בישראל, וכיצד הוא נחבט פעם אחר פעם מבלי שיקשיבו לקהילות הניזונות משירותיו
• 
  22.09.13

  הביטוח הזה ש"לא יזיק שיהיה לך"

  משרד הבריאות בשירות העשירון העליון: מדוע פניות של חברות הביטוח לאישור ביטוחים חדשים לא הדליקו אף נורה אדומה?
• 
  17.09.13

  תל אביב-יפו: עיר של המזרח התיכון

  למה לא לאחד כוחות נגד חולדאי • איך מורידים את שכר הדירה בעיר • מי התחפש לעיר לכולנו כל עוד זה לא פוגע בעשירים • איך מתמודדים עם בעיית הפליטים ומבקשי המקלט בדרום תל אביב • מה בין הליכוד למק”י ועוד. ראיון עם אהרון מדואל, מועמד תנועת עיר לכולנו לראשות…
• 
  13.09.13

  הבית אשר נחרב. היכן ייבנה?

  בשילוב חדשני של כתיבה ניו יורקית מודעת לעצמה, עם עברית עכשווית-קדמונית, מצליח הרומן “הבית אשר נחרב” ליצור שפת כלאיים חדשה. כתיבה עברית במיטבה
• 
  12.09.13

  איכָּה, לאחר כל השנים האלה?

  ארבעים שנה חלפו מאז המלחמה הנוראה ההיא, ש”אנחנו” למדנו שניצחנו בה, ו”הם” למדו שהם ניצחו בה. ארבעים שנה מאז המלחמה שפרצה ביום חשבון הנפש. היום בו אדם אמור להפנות מבט רפלקסיבי אל תוך עצמו, להתבונן פנימה, ולהיות נכון לענות לשאלה הראשונה שהפנה אלוהים אל אדם, האדם הראשון, לאחר שאכל מפרי…
• 
  11.09.13

  40 שנה למהפיכה הניאו-ליברלית הראשונה

  על ניסוי כושל בבני אדם שהפך למחלה מידבקת