כאשר המאבק המזרחי מערער על ההיסטוריוגרפיה של ארץ ישראל היפה ומאתגר באמצעות הדיבור על עוולות וקריאה לצדק את התפיסה של ישראל כתקינה ושפויה, הצד האשכנזי נאחז בממלכתיות ובתמיכה במוסדות המדינה ֽ• לקראת הרב שיח על אוניברסליזם ומזרחיות
אם אומר לכם כי מעתה אתם עצורים, הושלכתם לצינוק לזמן לא ידוע בתנאים מחפירים, תעברו עינויים מכל מיני סוגים, לא תזכו לעורך דין, תחטפו מכות והשפלות, וכאילו שלא די בכך, ניתן להחזיק אתכם לעד?
הישיבה מציפה אותי. מרגישה כל חיבור ומגע של הגוף בכסא. מתנתקת לרגעים. שוקעת במחשבות. רוח בפנים. גשם. הבד לוחץ על העיניים. האזיקים על הידיים. פתאום נעלמה שעה. נגמר. המיצג “עצורה” נערך במשך 24 שעות בהבימה במחאה על מעצרה המנהלי של היבה אל לבדי
השופט אליהו ביתן הורה לנעול את מולתקא-מפגש בבאר שבע. פסיקתו מלמדת על כך שערכי הרוב השקופים מולידים פעילות “קהילתית” וערכי המיעוט מייצרים פעילות “פוליטית במובהק” ולכן אסורה. הפסיקה מעלה חשש ליישום מוטה ופוליטי של עקרונות התקינות המנהלית
האקטיביזם שהתפתח לאחר מחאת קיץ 2011 קורא תגר על הפוליטיקה הישנה ובעיקר על הדומיננטיות של ערוצי הפעולה הפוליטיים המקובלים ועל האופנים שבהם הסיפור הניאו-ליברלי הותיר את הרבים מנותקים מהסיפור הפוליטי
הבוז למסורות קנייניות לא-אירופיות משמש בסיס לעקירה של הכפרים הבדואים הלא מוכרים, ואפשר גם להניח שהנורמה הזו גם מהווה בסיס לפינויין של דיירות ודיירי דירות הדיור הציבורי. על חוק ההסדרה, הנדל”ן האירופי ומסורות קנייניות אחרות
קורותיו של נעם קמינר, שהאמין בכל לב בצורך בשותפות של ממש עם האזרחים הערבים בישראל, הם ההיסטוריה של מה שקרוי “השמאל הישראלי”. האבל עליו מעלה שאלות על השינוי הדרמטי שחל בדפוסי הפעולה של הסטודנטים בישראל מאז ימי “קמפוס” השוקקים
בג’ונגל הקשוח של ישראל רוויית האלימות, צמחה לה באין מפריע מושבה גדלה והולכת הקשובה לזעקותיו האילמות של האחר – בעלי החיים. אך במקום שהטבעונות תפרוץ את גבולותיה ותסחף את חסידיה בחמלה כלפי עוד מגזרים הראויים לה, היא מתכנסת בתוך שיח אסקפיסטי מרדים
אלימות חיילים ומתנחלים כלפי פלסטינים בשטחים היא דבר שבשגרה, אך לאחרונה מופעיה מתרבים ומחריפים וגם פעילי זכויות אדם נמצאים על הכוונת. עדות טרייה מבקעת הירדן