כך מצליחה ישראל לעצור את שטף “היהודים החדשים” מאמריקה הלטינית, שמבקשים להצטרף לקהילה היהודית העולמית ולעלות לארץ. רנן יזרסקי במאמר מקיף על מושאיה החדשים והפחות-מוכרים של הגזענות המוסדית – סיפור מסועף שמתחיל בניקול רמירז וקארן ימימה מוסקרה ז”ל
בזמן שהמדיניות של ישראל כמו גם כוחות פוליטיים בצד הפלסטיני מנסים לקדם הפרדה בין יהודים לערבים, חיי היום-יום, המרחב המשותף והמדיניות המפלה בירושלים הופכים מלמטה למעלה את מערב העיר לדו-לאומית
מובארכ עוואד, פלסטיני ממזרח ירושלים שקידם בשנות ה-80 מאבק פלסטיני לא-אלים והקים את המכון הפלסטיני לחקר אי-האלימות, גורש מישראל ותושבותו נשללה. הוא מתגורר כיום בוושינגטון די.סי. מאיר עמור, פעיל שלום ישראלי המתגורר בקנדה, ראיין אותו ב-1999 לראשונה, וב-2014 בפעם השנייה. מה השתנה?
סיפורו של שלום נגר, תליינו של אדולף אייכמן שחזר בתשובה והפך לשוחט, מתנגד ומאתגר את המהות של זיכרון השואה. גלי עמרן בעקבות הסרט התיעודי שנעשה על סיפור חייו
“הרי זה לא שיש לך משפחה משם, נכון?” שואלים אותי כשאני מדריכה סיורים ביד ושם. אכן חשוב כבר שיישמע גם סיפורן של הקהילות הלא-אירופאיות בשואה, אבל אני מסרבת לקחת חלק בריקוד המוות של “מי, כמה ואיך סבלה יותר”
שָׁמָּה עִבְרִים וַעֲרָבִים, יַחְדָּו כֻּלָּם מְסֻבִּים, וְאֶת לִבָּם מְטִיבִים עִם כְּלֵי שִׁיר וּנְגִינָה: מאיר בוזגלו על הקשר בין עיצובה של המימונה כמועד של נתינה ושל ערבות הדדית, לבין קידום רעיון המשיחיות כפי שהבין אותו הרמב”ם
לפני 40 שנה התקיפו מחבלים את מלון סבוי לחוף ימה של תל אביב. אחת הגיבורות של אותו אירוע הייתה כוכבה לוי, אך שמה נשכח והיא זכתה ליחס מחפיר מהתקשורת ומהממסד הבטחוני והפוליטי. תזכורת
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
