כל פעילה להט”בית מנוסה יודעת: יש תקרת זכוכית משוריינת מעל ראשן של נשים בקהילה. האירוע האחרון של מאקו גאווה, על טהרת גברים הומואים בלבד, חשף זאת שוב. בפאנל אלטרנטיבי ניסינו לחפש את המכנה המשותף הרחב ביותר בלי לוותר על שיח מורכב
מקצוע הסיעוד איננו פריבילגיה. הוא לא צריך להיות נחלת חלקן של מי שיכולה להרשות אותו לעצמה כי מישהו אחר תומך בה. זוהי עבודה ככל עבודה. עבודה דרושה לציבור. עבודה הכרחית. שלמו לנו את המגיע לנו
מירב ארלוזורוב יוצאת נגד התוכנית הכלכלית של שלי יחימוביץ’ בנימוקים טאוטולוגיים. אבל, בכך שהציגה מצע כלכלי רחב ומפורט ערב הבחירות ולא הסתפקה בסיסמאות ריקות מתוכן, עשתה יו”ר העבודה צעד גדול אל עבר מערכת בחירות מתוקנת
ערבי בישראל מוצא עצמו ניצב בפני השניוּת הלשונית. זוהי שניות המתחילה מהכורח, או מהצורך לרכוש בקיאות בשפת התרבות השלטת. צורך היוצר מערכות של כפיפות לשפה השלטת. יחסים שאינם יחסי אהבה כי אם יחסים כפויים הנובעים מן הדומיננטיות של העברית, ומן המונופול שלה על האלימות
מחברת הדו”ח על מדיניות השימוש בדפו-פרוברה בקרב נשים אתיופיות, על ההיסטוריה הרעה של הזריקה ומערכי השליטה של המדינה על גופן של נשים, וגם מה השתנה בשלוש השנים שחלפו מאז הפרסום
תפקודה הלקוי של מערכת זיהוי הקורבנות בישראל מותירה בכלא מאות מבקשי ומבקשות מקלט ניצולי עינויים ואונס בסיני, ללא טיפול פיזי ונפשי ראוי. אפשר להתחיל בזה שב”סהרונים” תהיה יותר מעובדת סוציאלית אחת דוברת טיגרניה
לאחר שהפחדת ההפלרה סחפה אחריה אקטיביסטים חברתיים והגיעה לאחרונה לבג”ץ, יורם שורק עושה סדר בעובדות ומסביר מדוע היא לא רק מופרכת אלא גם אנטי-חברתית ואנטי-סביבתית בעליל
מה ששזר בין כל הסיפורים על בימת כנס “נשים בפעולה” היה האופן שבו מנגנוני הדיכוי משתמשים כולם באלימות מינית, באיום גופני, במילים ובמגע בלתי-רצויים, כחלק מהפעלת הכוח והמשטור של נשים. אולם אפילו יותר חזקה מחוויית הדיכוי, הייתה חוויית המאבק וההתנגדות