שנים של אפליית מזרחים וכיבוש יצרו בישראל תרבות של קול דאלים גבר, ומציאות בה כל אחד דואג לעצמו ולקבוצתו הלאומית או האתנית. מיכה רחמן על הצורך במדיניות רב-תרבותית שתכיר באופן ממוסד בשוני
“אנשים כאן יושבים ובוכים על הבית שהם בנו. אבל הכוח עוד יחזור אלינו!” – כמאה שוטרים פינו הבוקר (ראשון) את המאהל בגן התקווה, ועצרו ארבעה פעילים/ות • אחר הצהריים בוצעו מעצרים אלימים נוספים בהפגנה נגד הפינוי מול עיריית תל אביב
שלמה מעוז, קפיטליסט קיצוני ותומכו הנלהב של נתניהו, תוקף את המחאה של “רוטשילד” בשם ערכים חברתיים שהוא עצמו בז להם. עמוס נוי מזכיר שלמגינת לבם של פעילי שמאל מזרחי ואשכנזי גם יחד, אין שום חפיפה אוטומטית בין מאבק מזרחי ומאבק חברתי
ההתייצבות מאחורי שלמה מעוז בשל היותו מזרחי וההשתלחות בדפני ליף בשל היותה אשכנזיה מבטאת פוליטיקה ימנית מוכרת ומסוכנת, לפיה מוצא אתני הוא בסיס מספיק להזדהות וסולידריות. רן הכהן על גזענות ומונופולים
הפרת הטאבו על הדיכוי המזרחי בישראל הצליחה להחריד השבוע את אמות הסיפים של הבית הלאומי. איריס חפץ עם הסבר לפחד הקדמוני האשכנזי מגברים מזרחים, ועם הפתרון הפרימיטיבי של בליעה ועיכול, המאפשר להם לשמר את הסדר החברתי
דחו שופטי הרוב את העתירות נגד “חוק האזרחות” באומרם: אנחנו לא נרשום לכם, הציבור היהודי בישראל, “התאבדות לאומית”. אבל מה בדיוק הם כן רשמו לנו בפסיקתם? חגי אלעד על רמיסתן של זכויות אדם בשם כוח שלטונו של החוק
“הפירוש שלך למושג ליברלי הוא אדם התומך בסרבנות שירות בצה”ל או מאשים את ישראל בביצוע טיהור אתני”. קברניטי “אם תרצו” מבצעים קריאה צמודה בהרצאה של הנאשם. לא נגענו.
מאחר שהמצב באריתריאה ובסודאן לא משתפר ואי אפשר לשלוח לשם את הפליטים, הגו בפרלמנט הישראלי רעיון יצירתי במיוחד: כליאה במתקני משמורת מיוחדים. שאלות ותשובות על התיקון לחוק שעבר השבוע בכנסת