ביקורת חריפה בדו”ח מבקר המדינה שפורסם החודש חושפת טיפול לקוי והיעדר פיקוח מצד הגורמים הממשלתיים ביחס לאלימות כלפי נשים. בצעדה שתתקיים מחר תיקרא הממשלה להפסיק את ייבוש התקציבים
השיח של נתניהו מתמקד בהפחדה וסכנת חיים – ולא רק בימי קורונה, והוא מגייס את מרבית הציבור הישראלי סביב מדיניות שנשענת על ההפרדה בין ידיד ואויב. אך “ישראל” איננו במקור מושג אתני סגור ואטום, ועל כך יש להילחם • ראיון עם פרופ’ אמל ג’מאל, שאפילו מסתיים בנימה אופטימית
תפקיד המלך כריבון הוא כפול: להסתיר את זמניות החיים (של העם) בגופו הקדוש, ולייצג את הזמניות כחוב קדמון (של העם כלפיו). במלים אחרות, הגוף המלכותי, הקדוש, מסמן מעין פצע פעור במרקם חיינו, שנסתם ככל שמתוחזק היחס הנתיני השגרתי בין העם למלך
אי דיוקים היסטוריים, ציטוט שמיוחס בטעות לקולין פאוול (כ”אפרו-אמריקני”, הוא בוודאי יודע משהו על שחורים) וגזענות ישראלית טובה ומתנשאת. כל אלה בציוץ אחד של עמית סגל ביום הזיכרון ליהודי אתיופיה, שלא ישכחו חלילה להודות לנו, הנאורים שהביאו אותם עד הלום
בעיצומה של מפולת חברתית אנחנו חוזרים למציאות של טרום הקורונה במצוקה גדולה עוד יותר, שגם בה יש רעבות וחולים ונכות ובודדים וקשישות ואמהות חד הוריות. האשליה של חזרה לשיגרה תאפשר לשלטון להתנער מאחריותו, ולו המופחתת, הקיימת היום ועלינו לנסות לחשוב כיצד מייצרים מעשה חתרני והתנגדותי שונה ממה שהורגלנו
בצפיפות אדירה, עם מים מזוהמים ותשתיות רעועות, צעדי מניעה שנראים לנו היום כל כך טריוויאליים, כמו שמירה על ריחוק חברתי ושטיפת ידיים, הם פריבילגיה אדירה ברצועת עזה. על קמפיין תרומות למקום שאנחנו חייבים להמשיך לדבר עליו – ולא רק בתקופה הזאת
ניתן היה לצפות שכשר בכיר מהקהילה הגאה יבקש איציק שמולי לקדם נושאים הקשורים לרווחה והנוגעים בשלל מצוקות של אוכלוסיות שוליים בקהילה הלהט”בית, אך השתלטות פוליטיקת הפונדקאות על השיח של קהילת הלהט”ב הגיעה לכדי מיצוי גרוטסקי בהסכם הקואליציוני הנוכחי
עם גיוסו של בנה לצה”ל, פרסמה אורלי וילנאי טור נרגש. מה חבל שלמרות שנערכה לכך 18 שנה, לדבריה, כל מה שהצליחה לחלץ הוא גבב של אמירות כל-ישראליות נבובות על שלום ועל חלומות שאי אפשר להגשים
מהלכי הסגר שננקטו בישראל ובעולם משרתים את החזקים והעשירים על חשבון המוחלשות והעניות, ומעוררים ביקורת בקרב רופאות וחוקרות. ואולם, בפיד השמאלני פרחו פוסטים על חשיבות הציות לסגר מתוך סולידריות, לצד סדרות מומלצות ועוגות. התמיכה במדיניות הממשלה תוך תיוגה כסוציאל-דמוקרטית מזמינה ביקורת דווקא משמאל, וגם כמה הרהורים סוציולוגיים • חלק א’
טטיאנה חייקין שנרצחה אתמול (ראשון) על ידי בן זוגה היא האישה החמישית שנרצחה מאז הוחל הסגר בישראל. ההזדמנות הנדירה שבה בתי המלון וההארחה למיניהם נסגרו וחלקם הוסבו לצורכי השעה, יכולה לאפשר את מימושו של רעיון רדיקלי: הרחקה של גברים אלימים מבתיהם