חינוך
-
אז למי בעצם קראת משתמט
כשהאדם הממוצע שומע את המילה “משתמט” הוא מדמיין ילד מפונק מצפון תל אביב שלא עושה צבא, ולא נער אתיופי שלא מתייצב לגיוס בגלל שהוא צריך לעזור בפרנסת הבית. על הנפגעים האמיתיים של “חוק המשתמטים” החדש -
אין כבוד למוסר שבטי
מדוע ישראל אומן לא קיבל דוקטורט של כבוד מאוניברסיטת חיפה? בגלל שערכיו והמלצותיו לחברה הישראלית רחוקים מערכי האוניברסיטה כמקום שבו “האוניברסאליות של הרוח האנושית” אמורה להתממש -
על מופרכות דבריו של פרופ' רובינשטיין וגסותו של האזרח אריאל
במופע האימים שלו בכנס שדן בתנאי האפשרות של אוניברסיטה ציבורית וחופשית בישראל ואחר כך במאמר ב”הארץ”, סימן פרופ’ אריאל רובינשטיין את המארגנים כשמאל קיצוני – ובכך בעצם הצטרף לשאר המאיימים לחנוק את מעט המרחב שנותר למחשבה הביקורתית כאן -
החשיבות של חיים לאחר המוות
הפילוסוף סמואל שפלר טוען באופן מקורי ומרתק שהמשך קיום חייהם של אנשים אחרים ושל האנושות בכלל לאחר מותנו הוא בעל חשיבות עצומה עבורנו, ואף חשוב לנו יותר מהמשך קיומנו שלנו -
קול קורא להכשרת עו"ס במגזר הערבי
הצורך בעובדיםות סוציאלייםות בקרב קבוצות מוחלשות רב אך אינו נענה. הקשר בין צורך זה לאלימות ולפשיעה ידוע. האם המדינה מחרחרת אלימות בקרב אוכלוסיות אלה? -
כיצד הלל הזקן היה נוהג?
בתי הלל שפועלים במאות קמפוסים ברחבי ארצות הברית מתפקדים למעשה כסניפי תעמולה של הימין הישראלי. קשה להאמין שלכך התכוון הלל הזקן. אולי שמאי. כעת, יש מי שמתמרד ומעז לתבוע דיון ביקורתי, חופשי ופתוח -
ההעסקה הפוגענית במכללות תימשך
אלפי עובדים נאבקים לשיפור תנאי העסקתם, אבל מתווה העסקה חדש שנוסח מעל לראשיהם לא מוביל שום שינוי חיובי. כזה הוא המתווה החדש שניסחה ות”ת להעסקת מורים מן החוץ במכללות -
ממשחק המונופול ועד קייטנת פירון
הקייטנות הן רק הסימפטום. המחלה היא הצבירה האינסופית שאנו משועבדים לה. לתשומת ליבו של שי פירון ויאיר לפיד: אנחנו לא זקוקים לעוד שעות עבודה. ההפך. אנחנו זקוקים לעוד שעות פנאי להיות עם המשפחה -
פנו דרך, המומחים מאמריקה באים
אם רוצים לצמצם פערים בחינוך צריך תקציבים, צריך אחריות מדינתית ארוכת טווח וצריך פדגוגיה שמכוונת לכך ומבוססת על אמון בצוות ובתלמידים. מרסלו וקסלר רואה בתוכנית KIPP המשך מסוכן של הפרטת מערכת החינוך -
שואה. זוכרים?
“לאחר שסיימה את עדותה ביקשה המורה מתלמידיה לחלוק את סיפורי המשפחה שלהם מתקופת השואה. בכיתה השתררה דממה. אף אחד מהתלמידים לא היה יכול לחלוק עם הכיתה סיפורים משואה, שכן משפחותיהם לא חוו אותה”. מה ההבדל בין האופן שבו מנחילים לתלמידי תיכון מזרחים ואשכנזים את הזיכרון הלאומי? ואיך זה תורם להסללה?


