לקראת הבחירות המוניציפליות בירושלים, השמאל הישראלי מנסה למצוא פירצה למאגר הקולות האדיר בדמות מאות אלפי הפלסטינים תושבי העיר. אבל הפלסטינים בשלהם – ממאנים להתרצות. ויש להם סיבה טובה
ההסתבכות האחרונה של פייסבוק מעידה שוב שהם קיימים לתכלית ברורה אחת: הגדלת רווחיהם של בעלי המניות שלהם. אולי הזעם הגובר והולך של האזרחים על ההתנהלות הנצלנית של התאגידים יביא לשינוי כללי המשחק
האידיאולוגיה המצליחה של ה’מלחמה בטרור’ שהגתה משפחת נתניהו עבור האמריקאים בשנות ה-70 ובמרכזה האסלאם כאויב המערב, נשענת על עיקרון ההיררכיה האתנית-גנטית שבו מאמינה המשפחה. כבר אז התגבשה אמונת הנתניהוז בהיות הריבון מעל החוק ובהכפפת התקשורת אליו
מעולם לא התרכז עושר רב כל כך במקום קטן כל כך. אי השוויון העולמי היה מצטמצם אם באי הפורום הכלכלי בדאבוס היו מתחייבים שהונם לא יהיה מבוסס יותר על ניצול עובדים בעולם השלישי, או על הפרת זכויות ושבירת ארגוני עובדים
הליכודניקים החדשים הם עוד ביטוי של ״אשכנזים יפים״ המנסים לעשות את מה שבמפלגה הדתית הלאומית יודעים כבר מזמן. הדתיים הלאומיים הפכו לאמנות את הציווי ״השתמש וזרוק״ הנהוג כלפי מזרחים. עכשיו נערך ניסוי כלים כזה בליכוד, הכול כדי לשמר את ההגמוניה האשכנזית
במאמרה על הכיבוש מתעלמת גביזון מכך שההיסטוריה של המאבקים שהליברליזם מתהדר בהם כרוכה בהרחבתו והצרתו של המרחב הפוליטי באותה עת. יש פחות מדי פוליטיקה בתפיסת המשפט שלה, ויש פחות מדי משפט בתפיסת הפוליטיקה שלה. תגובה
“מעל כל אי הוודאות התנוססה השתיקה. השתיקה החמה, העמוקה, בעלת הריח המתוק והמחניק של בשר מרקיב, והצווחות האילמות של הצדק המבקש גאולה ואינו מוצא משען.” סיפור שנכתב על אימי הימים שעכשיו, שקרוב, שלמרות הכול אין מושיע
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
