כאשר בוחנים את ההכרזה על הגנים הלאומיים במזרח ירושלים לא ניתן להתעלם מהשיקולים הפוליטיים והפגיעה בתושבים. יונתן מזרחי על הנזק המתמשך של רשות הטבע והגנים
עם פרסום הדוח השנתי של מכון ון-ליר על הפרטות והלאמות בישראל ולנוכח מאבקם של עובדי הרכבת, כדאי לעיין ברוח פורים במגילת אוריוגב בדברי הימים למלכי פרס. אמנון פורטוגלי על (עוד) מבוכה בשושן הבירה
עמוס נוי על השיר “Palabras para Julia” שבו מספר אב לבתו על עוולות הקיום לצד השמחה שבאהבה, במאבק ובסולידריות, שיר שמלותיו שהפכו לסיסמאות בקרב אקטיביסטים ואקטיביסטיות דוברי ספרדית, לא פחות משתהיינה לרמזים חשאיים אצל אב מתגעגע בירושלים
אנו השמאלנים נוטים לחשוב שאנחנו נאורים, מגדירים את עצמנו באמצעות חזון אוניברסלי של זכויות אדם. אלא שלא תמיד זוכרים אצלנו שזכויות נשים הן גם זכויות אדם. בעקבות קמפיין מגרון של סולידאריות שייח ג’ראח ויום האשה הבינלאומי
יאיר לפיד, ביבי נתניהו – זה מקרקר בפייסבוק וזה מגעגע מול יהדות התפוצות, אך שניהם חובבי מצלמות ומשוכנעים שמורשת האבות הפרטיים שלהם תביא גאולה לעם ישראל. רענן ליפשיץ על הנהגת הג’וניור
הנייר של הארכיון ניסה לכסות על זכרון האבנים של הכפר הפלסטיני הונין, אבל השאיר אחריו עקבות שחושפות את המלחמה שבפנים. בספרו האמיץ “אבן, נייר” משבץ תומר גרדי את ההיסטוריה בהווה שלה, כמי שיכולה להניע את הפוליטי, תוך שלילת הפרקטיקה של כתיבתה
חמש שנים אחרי שנקברה הצעת חוק שתכליתה למנוע את מצעד הגאווה בירושלים, ח”כ אריה ביבי שלף אותה מחדש – הפעם כדי להצר את צעדיהם של קיצוניים ימנים בעיר. אלינור סידי על מהות הדמוקרטיה וחרבות פיפיות
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
