כמו בשידור חוזר, אנו למדים על בשרו של העם הסורי מהן תוצאותיה של השתיקה של העולם, של ישראל הרשמית, ובולטת ביותר – של ההנהגה הפלסטינית. אף מלה של ביקורת עצמית, של ביקורת ערבית, של יושר ותעוזה להביט לאל המלחמה מדמשק בעיניים ולצרוח
ללאה שמי היו שתי ברירות: לפלוש לדירת עמידר או לישון עם ילדיה ברחוב. מאז, פעילי הדיור הציבורי בבאר שבע שומרים על הדלת לאורך כל שעות היום בזמן שהיא מבוצרת בבית, חמושים במצלמות ומחכים שכוחות הפינוי יגיעו. רנן יזרסקי מדווחת
כדי לתת נופך מעט יותר פולקלוריסטי לחוויה הישראלית, עיתון “הארץ” זקוק מדי פעם למזרחים שיספרו (שוב) לקורא האשכנזי על האפליה. בפרויקט לציון 20 שנה למותו של בגין, מילאה את המשבצת פרופ’ אווה אילוז. מואיז בן הראש על אזור הדמדומים
לא מפליא שתלונות משתמשי תרופת האלטרוקסין סווגו כ”היסטריה” – הלוא רוב המטופלות בה הן נשים. הדס נצר דגן, מנפגעות התרופה, על הכשל המתמשך של משרד הבריאות בפרשה
דיור בר-השגה? מסלולי ערר? הגנה על שטחים פתוחים? תשכחו מזה. “חוק התכנון והבנייה” של ביבי מוחק את הציבור כשחקן בזירה התכנונית, תוך רמיסה גסה של הכנסת. אבי דבוש על רפורמה לא-מתוכננת
ההתלהבות של גיא רולניק ואחרים מדו”ח ועדת הריכוזיות החזירה את איציק ספורטא למאה ה-19 – גם אז דיקלמו את המנטרה של שוק חופשי ותחרות. כדי לשבור את כוחם של בעלי ההון, זה ממש לא מספיק
גורלם של מאות עצורים מנהליים ואלפי אסירים המסווגים כבטחוניים נשלט על ידי תחום אפל שלאיש פרט השב”כ אין גישה אליו. רימא איוב על הצלחת מאבקו של ח’דר עדנאן כנגד כל הסיכויים
התנגדותה של הסנגוריה הציבורית לחוק על איסור צריכת זנות נובע מליברליזם המקדש את חירות הפרט, ומתעלם מהפגיעה בחירות האחר, משום שהוא (בעיקר היא) משתייכת לקבוצה שקופה. תאמר מסאלחה על להטוטנות מושגית בשירות בעלי הכוח
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
