Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
מדורים קבועים
מדורים שונים באתר העוקץ
-
"הצנעאנים" מחלץ את יהודי צנעא מהבועה של הזיכרון ההיסטורי
בספרו "הצנעאנים" מייצר מנשה ענזי היסטוריה חברתית מדויקת שיש בה עומק סוציולוגי ואנתרופולוגי, ובונה עבורנו, פיסה אחר פיסה, את הפאזל של הזהות היהודית הצנעאנית ואופני היווצרותה -
יש מי שיעיד לטובת ניצולי טנטורה
ניצולי טבח טנטורה גורשו לא רק מבתיהם, אלא גם מהנרטיב ההיסטורי, ולמרבה האירוניה, עדויות הרוצחים בסרט "טנטורה" הן שנותנות לסיפוריהם תוקף. כל עוד ההיסטוריה של ישראל לא תכלול גם את המנוצחים והנטבחים, תפישת העבר הישראלית תמשיך להתבסס על שקר -
חוק וסדר? רק למי שכבר מסודר
בעוד ההגמוניה תוהה למה יש עונש מאסר על עבירות מס, בפריפריה סובלים משיטור יתר ו-300 איש בשנה נכלאים מכיוון שלא עמדו בתשלום קנסות • פרק מספרו של אבי דבוש, "מרד הפריפריות" -
ארגוני העובדים בעקבות האביב הערבי
בצל השינויים המדיניים הדרמטיים והמהירים יחסית שעברו על העולם הערבי בעשור החולף, לאיגודי העובדים החופשיים היה תפקיד משמעותי בארגון הרחוב ובהגנה על זכויות כלכליות, פוליטיות וחברתיות -
"לנגד עיניים מזרחיות": אופק חדש לישראליות
היסוד החתרני הנישא על גבם של הדימויים הקולנועיים יכול לעודד אותם לדמיין מציאות חלופית המעניקה מקום ליסודות ולמאפיינים הנדחקים לשוליים בסדר החברתי הקיים. יוסי יונה על האסתטי והפוליטי בספרה של מירב אלוש לברון "לנגד עיניים מזרחיות" -
תיאוריה פורצת דרך של אדריכלות ודאגה
ספרה של האדריכלית שלי כהן העוסק בפרויקטים אדריכליים שהוקמו למען קבוצות מוחלשות בישראל ובגדה המערבית הוא טקסט חשוב וביקורתי ועם זאת ידידותי לכל המתעניינים.ות בסביבת חיינו הבנויה, על משמעותה החברתית והפוליטית -
ארכיאולוגיה של סיפור משפחתי
ברומן החדש של יוסי יונה "תאנים טובות מאוד" מככב גבר אבוד שמבקש לשחזר את הסיפור של הוריו. בהיסטוריה המשפחתית לא טמונה הגאולה המיוחלת אבל הסיפור שלה מספק מפתחות אל העצמי ואל המשפחה -
תקווה ומלנכוליה בסמטאות השכונה
בספר יפה להפליא, רגיש ומכיל, טל שמור מספר על ההיסטוריה של שכונת התקווה ועל הדרך שבה הוא עצמו הלך ונארג אל תוך חיי התושבים. על הרצף שבין תקווה למלנכוליה (אתנית, מגדרית ומרחבית) שמור מגדיר ומחפש את התקווה ואת השכונה שנושאת את שם העצם המופשט הזה -
התפוררות גדולה לצד בריאה גדולה
אי אפשר לאהוב בעלי בתים, אי אפשר לאהוב עסקני נדל"ן, אי אפשר לאהוב את מי שיש לו בעלות חומרית עליך. המשוררת ריטה קוגן קוראת את ספרה החדש של תהל פרוש "יחסי בעלות", ומוצאת בו רגעי חסד -
