אורטל בן דיין על הזכייה של קריית שמונה באליפות (יש!) והאופן בו היא מציגה רגע מדומיין קצר של לכידות חברתית בה “כל אחד יכול”, או על קסמו של דבק שלוש שניות
מנהיגי המחאה של הקיץ ביקשו לקדם אינטרסים מסוימים, ולא אפשרו שותפות מלאה למזרחים ולאנשי/נשות פריפריה. בתגובה, היו מי שהמשיכו לשתף פעולה והיו מי שהצביעו על הדיכוי ומחו נגדו. הני זובידה משיב לשרון שחף ונזכר בימים אחרים
“והיא שעמדה” – הגדה עם מדרש נשי, לא מספיק בועטת בפטריארכיה וחסרה קולות של נשים רבות – אבל עדיין מצליחה להביא לשולחן הסדר קולות פמיניסטיים וקריאה לחברה אחרת. דנה ג. פלג קראה בה
מחאת הקיץ ביטאה ברגעים רבים רגש מעמדי ותפיסה מעמדית שזעזעו את אמות הסיפים של הקפיטליזם הישראלי. בחג הפסח הזה מצביע עמי וטורי, ממייסדי “כוח לעובדים”, על הסדקים המתרחבים והולכים בביצורים של שלטון ההון
יוון מהווה דוגמה להעלאת הדמוקרטיות האירופיות על המזבח הפיננסי תחת המטרייה הפוליטית של משבר כלכלי ושעת חירום. אמנון פורטוגלי על המשטר הכלכלי החדש, שבו בעלי ההון והרכוש מחליפים את הדמוקרטיה ומשעבדים את האזרחים לשנים ארוכות של עבדות חוב
השאלה, כעיקרון של חירות, היא פריבילגיה שאינה שמורה לעבדים, והיא אבן היסוד לחברת צדק חופשית. הרב קובי וייס על ארבע הקושיות כסמל ההתפכחות הגדולה של מחאת הקיץ
מה יותר קל מלקנות את הילידים בטאבלטים ובציורים של עצים מלבלבים ואיתנים. איציק ספורטא על חצאי האמיתות בנאום נתניהו, וכמה גרפים קצת פחות זוהרים שמי אם לא הוא אחראי להם
מהבוקר (ג’) מופצת ברשת תמונה שמציגה את זוכי האח הגדול אחרי שפרה קורנפלד, כולם גברים מזרחים, כקופים. נירית בן ארי עם מסקנות מדיון מתסכל עם אחת מאושיות האינטרנט, שהתעקש לטעון שהמנצח קותי סבג הוא עילג, וסירב להבין מה גזעני בקוף
הדמוקרטיה היחידה במזה”ת מתייחסת לחמישית מאזרחיה, הפלסטינים הישראלים, כאל איום בטחוני. אם שוויון והשתתפות פוליטית נראו פעם ישימים, הרי שהאפליה השיטתית המתגברת לאחרונה סתמה עליהם את הגולל. עווד עבד אל-פתאח עם תחזית קודרת
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
