העיתונאי הגרמני מרטין לז׳ן תויג על ידי לשכת העיתונות הממשלתית כפעיל פרו-פלסטיני, ועוכב ונחקר בכניסה לארץ כ-24 שעות עד ליל אמש, אז נאסרה כניסתו למשך עשר שנים. מתברר שעיתונאי בעל עמדות פוליטיות שלא מיישרות קו הוא סכנה של ממש לדמוקרטיה
ישראל מתגלגלת במורד מדרון הענישה הקולקטיבית: בשדות תעופה, באיחוד משפחות ובהריסת בתים. חובה להימנע מהבחנה בין קורבנותיהם של מפגעים יהודים ופלסטינים, ולהימנע מהריסת הבתים, בה נעשה שימוש סלקטיבי ומסוכן
״שיחת הטלפון התחילה בעברית, וגלשה לערבית עיראקית יהודית״ – משפט זה משקף הרבה מן המורכבות הטמונה בסוגיית מקומה של השפה הערבית במרחב היהודי, שפה שהיא גם ״שפת האויב״ וגם שפתם של יהודים-ערבים מהבית. מייסלון דלאשה בעקבות מחקר וכנס בנושא
הסרטון הגזעני של חברת הנדל״ן חושף עד כמה עמוקה הגזענות נגד מזרחים בציונות הדתית ועד כמה היא נתפסת כסדר הדברים הטבעי – כזה שיש לו ביטוי ממשי בכל הנוגע לשליטה על הזכות להיות מוגדר/ת כדתי/ה, ועל מערכת החינוך והגופים הפוליטיים. אבל ממש לא מדובר רק ב״חילונים נגד דתיים״
פרשת מאי פלג: בית המשפט העדיף את קשרי השארות בינה לבין משפחתה הנבחרת על פני אלו עם משפחתה הביולוגית – ומדובר דווקא בהכרעה חיובית לקהילת הלהט״ב. תשובה לאלינור סידי
השבוע התגייס ערוץ 10 לתחקיר שכל-כולו דה לגיטימציה של מפלגת בל״ד, כחלק ממהלך כולל של מתקפה נגד ערבים בישראל, במסגרתו כבר הוצאה מחוץ לחוק התנועה האיסלאמית. שוחרי הדמוקרטיה בישראל צריכים לזכור: המהלך הזה תוקף גם אותם
מאמר בבטאון ״הד המזרח״ של ועד העדה הספרדית הירושלמי מ-1942, הקורא לייצר עם הערבים קשרים אשר ״רוח המערב לא תעמוד לשטן״ ביניהם, מעניק הצצה לקולות נשכחים שהתנגדו לגישתם של אינטלקטואלים ממרכז אירופה וקראו לתיקון היחסים בין יהודים וערבים
יוזמות אזרחיות בהונגריה מנסות להעלות את השואה לשיח הציבורי ולעצב את הזכרון הקולקטיבי, אלא שהן לא פעם מאשררות את פוליטיקת ההנצחה הימנית. עם הגילוי המפתיע של מסמכי מפקד האוכלוסין מ-1944 בקיר בית בבודפשט, עולה מחדש השאלה: כיצד לזכור, ולהזכיר, את יהודי הונגריה?
המאבק המשפטי בין משפחתה הביולוגית ומשפחתה הנבחרת של מאי פלג סביב שאלת קבורתה, מעלה שאלות חשובות על חובתה של הקהילה הלהט״בית להילחם למען הלגיטימציה של תאים משפחתיים לא-ביולוגיים ונגד קדושת קשר הדם