הצהרתו של מנהיג המחתרת הכורדית מ-2005 מהווה ניסיון מוקדם ומעניין להתמודדות שמאלית עם התרסקות מדינות הלאום באזור. מתן קמינר תרגם אותה כמחווה ללוחמות וללוחמי הפק”ק, הנאבקים כעת על יצירתו של עולם חדש מתוך עיי החורבות
היזידים מוצגים בתקשורת כמעין תפאורה בהצגה שנקראת “הטרור האיסלאמיסטי וזוועותיו במזרח התיכון”, אבל הסיפור של העם הכורדי הוא הרבה יותר מבשר תותחים במיצג האימים של דאעש ורלוונטי במיוחד לנו, הישראלים. עידן פינק אבידני, דור שני בארץ ליוצאי כורדיסטאן, על ההיסטוריה של יהודי כורדיסטאן וההכרח להיות סולידריים
את השיח הליברלי של “כפייה” מול “חופש” בנושא סגירת המרכולים בתל אביב בשבת, אפשר לסבך עם הדיון הציבורי הסוער בו פסק אתמול ביהמ”ש העליון בארה”ב בעניין “הובי לובי” ואמצעי מניעה לנשים: חמישה שופטים גברים קבעו שלתאגידים בארה”ב יש חופש דת, וחשפו כיצד גם כאשר המדינה משתמשת ברטוריקה של “חופש”, השוק…
“עלינו לדמיין ארץ חדשה. פיצויים משמעם קבלה מוחלטת של הביוגרפיה הציבורית שלנו והשלכותיה – זהו המחיר שעלינו לשלם כדי להביט במראה ולראות דמותנו נכוחה, לדחות מעלינו את ההיבריס המרעיל ולראות את אמריקה כפי שהיא”. שאלת הפיצויים לשחורים בגין ניצול מתמשך במשטר הלבנוּת מגיעה לדיון ציבורי בארה”ב, בעקבות מאמר מעורר הדים…
סטודנט יהודי בשם טל פורטגנג כתב מאמר שכותרתו: “מדוע לעולם לא אתנצל על הפריבילגיות שלי כגבר לבן”. המאמר חולל סערה ודיון במושג הפריבילגיה ומי נהנה ממנו בחברה האמריקאית – נקודת פתיחה מעניינת לדיון מקומי בפריבילגיות של יהודים, גברים, אשכנזים, הטרוסקסואלים וקבוצות נוספות
אחרי ימי חירות, שואה, זיכרון ועצמאות יהודים ובצל שורה מתארכת והולכת של מנגנוני דיכוי שמפעילה המדינה נגד נתיניה, אזרחים ולא-אזרחים, אנו נזכרים בשלוש דמויות מן העולם אשר הובילו מאבקים לשחרור מדוכאים כדי שיעניקו השראה להמשך השנה. רשימות על מחוללי חירות נוספים יתקבלו בברכה
מחקר של הבנק המרכזי האנגלי מעביר טענות רדיקליות ללב המיינסטרים, לפיהן מרבית הכסף בשוק מיוצר על ידי בנקים פרטיים מתוך אינטרס הרווח שלהם, והדפסת הכסף על ידי המדינה אינה אלא שבריר מתוך הכסף החדש שמוזרם בקביעות לשוק. התוצאה היא הרסנית עבור כולם מלבד הבנקים – אבל יש מה לעשות בנידון