אסופה חדשה במלאת 50 שנות לכיבוש מייחדת מקום ל-50 מונחים אשר תופסים מקום רחב בשיח הציבורי מאז 1967. 50 הכותבות והכותבים מבארים אותם כ”תוצאה של החלטות אידיאולוגיות, מניפולציות שלטוניות, ניסיונות השכחה, זיכרון חברתי קצר-מועד ושיח חברתי לוהט”
יריות נטולות היסוס ברחובות, חדרי שב״כ בהם דולק האור עד מאוחר, עקירת המשפחות, דיין ושרון במסוק מעל רפיח. העיקר היה לסיים ב׳שלום׳ את הסיוט הזה וללכת הביתה. פאק עזה • זכרונות מרים, מחודדים, מישירי מבט של חייל המילואים מחטיבה 8 אמיר בן-פורת משנות כיבוש הרצועה • 50 ל-67
על פריווילגיות לא מוותרים מרצון. הרגשת העדר מחממת, מגוננת ומחבקת. נהג לא יעצור באדום אם אין קנס כספי או שלילת רישיון. כמה מחשבות בעקבות חוק הלאום, חוק קמיניץ, הטורטית של ברגותי וכל השאר
הצורך הישראלי להדחיק בימים אלה את הפלסטיני וכל הקשור בו מובן מאליו, אך כולי הערכה לאומץ לבם וליושרה שמגלים המעטים בחברה היהודית המשוחררים מכבלי הזיכרון של מנצחים, מדגלים ומטקסים משחיתים ומקידוש המלחמה
על התנאים המחפירים שרק הולכים ומידרדרים, הקושי והיעדר האינטימיות בביקורים החודשיים בכלא והמעשה של ח״כ גאטס – ראיון מיוחד עם סנאא סלאמה דקה, פעילה במאבק האסירים הפלסטינים ואשתו של האסיר וליד דקה, לרגל שביתת הרעב הגדולה אי פעם
דרכיו היצירתיות לימדו את הסובבים כיצד מאבק עיקש, נחוש ואמיץ יכול להתנהל גם מתוך אמפתיה ורגישות לכאב שממנו סובל מי שעומד מנגד. כעת, הוא כפות למיטתו לאחר שנורה בראשו בהפגנת יום שישי, ועומד בפני אישום על זריקת אבנים
״התרגום של המשטרה היה מאוד פשטני ולא מדויק, והמטרה שלו היתה להוכיח שהכותבת היא בעד פעולות אלימות״, העיד ד״ר יוני מנדל מטעם ההגנה, ואילו פרופ׳ ניסים קלדרון אמר ״שירה היא שירה. והיא חסינה מפני העמדה לדין״. שלב עדויות ההגנה במשפט הראווה של דארין טאטור יצא לדרך