מחמוד דרוויש, המשורר והאדם, הוא הרבה יותר ממה שזווית הראייה הישראלית מאפשרת. גם כאשר מחברת פלסטינית כותבת עליו במסגרת אוניברסיטה ישראלית. ביקורת על הספר “משורר האיליאדה הפלסטינית – מחמוד דרויש” מאת מונא אבו עיד
הקו המפריד בין טרנסיות בזנות לבין הקהילה הלהט”בית הוא לא רק דמיוני – במקרה הרע יש מי שבעיניו זה לגיטימי שזה קורה ובמקרה הפחות רע יש מי שלא יודע שזה קורה, והדיבור על זה בקול רם חשוב בשביל שניהם. טקסט שהוקרא ביום הזיכרון הטרנסג’נדרי האחרון
המשטרה לא לקחה יותר מדי ברצינות את תקיפתה האלימה של אשה טרנסית, ועבור העיתונות הכותרת “זה לא גברת, זה אדון” משעשעת יותר מ”אשה עברה תקיפה אלימה”. לכן נצא לדרוש את הביטחון והכבוד המגיעים לנו
“אז מה קורה בספרד?” שואלים אותי. מצד אחד, רע מאוד. המשבר מחמיר, הממשלה מושחתת, הבנקים גונבים כספי ציבור, משפחות נזרקות מבתיהן בזמן שמספר המיליונרים במדינה רק ממשיך לעלות. מצד שני, החברה האזרחית ממש לא מוותרת
מחקר חדש על אפליה בשוק התעסוקה הישראלי חוזר ומאשש תוצאות מחקרים קודמים: קורות החיים של יובל הרשקוביץ ועדן אלמוג עדיין יזכו להרבה יותר התייחסות מאשר אלה של יובל אמסלם ו-וואליד חורי
ישנן אסירות שהמדינה מנתבת לכלא בלי צו ובלי זינזאנה, ואין צורך בגדרות כדי לשמור שלא יברחו. על סירובה של ישראל לחתום על האמנה למען שוויון זכויות לעובדות משק בית
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
