הפלסטינים מסיתים בתקשורת ובמערכת החינוך. ברור! ביבי מנפנף בטענה זו מעל כל במה – אבל מה לעשות שאין קשר בינה למציאות. תקראו פס”ד של בית משפט ישראלי, תקראו דוח של מרכז המחקר של הכנסת, תקראו כמעט את כל הדוחות בנושא. נראה מה תגידו אז
עתירה לבג”ץ מבקשת להשיב לפלסטינים את סמכות התכנון בתוך כפריהם. מדוע שהישראלי הממוצע ירצה שימיטו אסון כלכלי ונפשי על משפחה פלסטינית שאין לה סיכוי לקבל היתר בנייה על אדמתה?
אולי מסע אל שורשינו אין משמעו לדבר עליהם, למיין אותם ולתת בהם שם ויד, אלא לתת להם – במלוא הדר עילום שמם – לדבר מתוכנו? ואולי נדרשים אנו לא למסע שיובילנו לשורשים, אלא לשורשים שיוציאנו למסע. זעקת קרלין: מחשבות על עצים, שורשים ומסעות בין בלרוס לירושלים
בין מרוקו לאשדוד, בין ביאליק לבן גוריון: פרק ראשון מספרו החדש של סמי שלום שטרית, “יהודית ודמוקרטית: מבחן בְּחינוך – חיבור על חינוך, לאומיות, אתניות ודמוקרטיה” בהוצאת בימת קדם
סיבוב נוסף שבו העיתונות הישראלית הנועזת נלחמת בגזענות נגד הפליטים מאפריקה על ידי חשיפת שורשיהם האתניים של ה”מסיתים”, כלומר יהודים מזרחים. חבל שעיתונאים לא מנהלים במקום זה מצור על משרדי הממשלה עד לקבלת תשובות למצב
עשרות תאגידי המים הם הסיבה ליוקר המחייה המוגזם. הם אחראים לעלייה המטורפת של 250% במחירי המים בשנים האחרונות והם צריכים להיסגר. קריאה לפעולה ישירה ומצולמת
הויכוח בעניין פיטוריו של אדם ורטה הוא בין חינוך לפטריוטיזם עיוור לחינוך לפטריוטיזם בונה, בין חינוך לסגירות לבין חינוך לפתיחות וביקורתיות, בין חינוך לקונפורמיות, צייתנות וצנזורה עצמית, לבין חינוך שמטפח חופש ביטוי, זרימת מידע חופשי והבעה חופשית