היקים: יוצאי גרמניה לטוב ולרע

(עפר ניימן)

אריה רוטנברג, פרסומאי ישראלי ותיק, מרומם את תרבות יוצאי גרמניה ומבזה את תרבות יוצאי המזרח ה”נחותה”. האם קביעתו מבוססת על התבוננות כוללת בתרבותם של הראשונים?

בגרמניה רווחה במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 תפיסה גזעית-ביולוגית, שגם רוטנברג בוודאי יוקיע כפרימיטיבית ואנטי-מדעית. לפי תפיסה זו, האדם הלבן ניחן בעליונות מולדת על פני גזעים אחרים. בתפיסה גזענית זו השתלבה גם תורת האאוגניקה (השבחת הגזע), שתכליתה עיקור, או הגבלת זכותם של חלקים “נחותים” ובלתי רצויים בחברה להוליד ילדים, ועידוד ילודה בקרב החלקים הרצויים. האמונה באאוגניקה הייתה גם נחלתם של אישי ציבור יהודים בגרמניה, כגון ד”ר מקס נורדאו, מראשי הציונות ודמות מופת במדינת ישראל.

בנוסף לגזענות פסאודו-מדעית, התרבות הגרמנית של אותה תקופה כללה מיליטריזם נוקשה, צייתנות עיוורת ופטריוטיזם נלהב. יהודים השתלבו היטב בחברה, ואף שירתו בנאמנות בצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה, רבת הזוועות, שגרמניה הפגינה בה תוקפנות רבה. עד לעליית היטלר, היקים היו בשר מבשרה של גרמניה, ותרבותה של גרמניה הייתה תרבותם.

מתוך התרבות הגרמנית לפני כמאה שנה – גזענות נחותה, תורת השבחת הגזע, צייתנות עיוורת ומיליטריזם, לצד תיעוש וחדשנות טכנולוגית, צמח (לאחר משבר כלכלי חריף) רצח-עם מתועש וממוכן – השואה. אף אומה אינה רצחנית מטבעה, ומעשי רצח-עם מסוגים שונים התרחשו ברחבי העולם. ואולם, הנאציזם היה תופעה גרמנית שצמחה מתוך החברה והתרבות בגרמניה.

כמובן, יהודי גרמניה לא היו שותפים בנאציזם, אך רבים מהם שהיגרו לפלסטינה/א”י, הביאו עמם ערכים גרמניים גזעניים וברבריים בהחלט, ונרתמו כאן ליישומם. היקים השתלבו במפעל נישול בעל אופי קולוניאלי – הציונות המיינסטרימית, אידאולוגיה אירופית ברוח המאה ה-19. הממסד הציוני סירב לקבל את הפלסטינים המקומיים, אנשי המזרח, כבני אדם שווי ערך וזכויות. הגזענות שהביאו עמם המהגרים מגרמניה הופנתה גם ליהודים, יוצאי המזרח. יש לקוות שחטיפה שיטתית של תינוקות ממשפחותיהם, אאוגניקה כחול-לבן (בעיקר לבן), במעורבות רופאים מכובדים יוצאי גרמניה, תיחשב אצל רוטנברג למעשה שפל ואף “נחות” (מונח שהוא מרבה להפנות לאחרים).

אריה רוטנברג בחר בקריאה שטחית וסלקטיבית של התרבות הגרמנית. אל לו לדחוק הצידה פגמים קשים בתרבות זו, נחיתות מוסרית של ממש, שאותה אפשר לייחס, בוודאי לשיטתו הפסולה, גם ליהודים יוצאי גרמניה.