הכניסה לבריכה אסורה לערבים, שוב

מה שמגישת המהדורה בערוץ 10 אתמול שכחה לציין, שכתבי הערוץ, סמי עבדל חמיד ואלי לוי, שידרו כתבה דומה לחלוטין על הפליית ערבים בבריכות שחייה גם לפני שנתיים. אז, לא הסכימו להכניס את כתבנו הערבי לבריכות של היישובים היהודים הבאים: קיבוץ אלונים, מצפה עדי ונופית. כמעט מיותר לציין שדוברי כל היישובים הקהילתיים האיכותיים הללו, שאני מניח שרבים מהם מצביעים למפלגות הנכונות ומקוננים על התדרדרותה של החברה הישראלית, הכחישו בתוקף כל הפלייה מצידם: “אנחנו גזענים, זה ממש מעליב”. אגב, אני גם בטוח שתושבי היישובים המחרימים הללו גם מתנגדים בתוקף וזועמים על החרם של התאגיד הצרפתי אורנג’, והחרם על ישראל שעליו החליטה לאחרונה אגודת הסטודנטים הארצית הבריטית.

“שיימינג” של היישובים הללו אינו משפיע עליהם, ואין חשש שמישהו מהם יפגע בעצמו בעקבותיהן – מכיוון שגזענות נגד ערבים בישראל היא בגדר שגרה ונורמה שאין טעם לחוש בושה בגינה. הנה רעיון מעשי ולא מהפכני להשלמת הכנסה לסמי עבדל חמיד וערבים רבים אחרים המופלים בכניסה לבריכות שחייה ומקומות ציבוריים אחרים: בשנת 2000 חוקק חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים. מההתרשמות שלי, לאחר הליך לא מפרך במיוחד, קיימת סבירות לא נמוכה שתביעה משפטית תוציא מהיישובים האיכותיים הללו כמה עשרות אלפי שקלים. זה נראה לי יעיל יותר משידור כתבה כל שנתיים על הפליית ערבים בבריכות של קיבוצים ויישובים קהילתיים.