זה נכון שרגב טועה בגדול, אבל...

ומצד שני כמה כבר ניתן לומר את זה לעזאזל: אם לא העימותים שרגב מייצרת, שחלקם פסולים וחלקם אמיצים ומקבלים את תמיכת הבוחרים שלה שמרגישים מודרים; אין סיכוי בעולם שאנשי התרבות יבינו את גודל ועומק השליטה של מיעוט אתני בישראל במשאבים הציבוריים הכללים.

אז מי יותר אלים וגזעני? זו שלא מאפשרת ביטוי ערבי-פלסטיני או אלו ששומרים על זהות מערבית-ליברלית חד-גונית של התרבות הישראלית? כמובן שהתשובה ברורה והיא גם וגם אך האם ההמולה שמתרחשת בפיד הקולנועי שלי כרגע ובמאות התגובות כלפי רגב יכולה להתקיים בכלל אל מול הגזענות התשתיתית המובנת של התרבות הישראלית? האם אנשי התרבות רואים את זה בכלל? האם זה חמור בעיניהם? האם הם פועלים או מביעים דיעה נחרצת בעניין הזה?