מקרה אורשר עלול ליצור תקדים מסוכן

(יוסי דהאן)

חופש הביטוי היא זכות יקרה ופגיעה מדי בישראל. אין צורך לכרסם בה על מנת לצאת נגד המלל הגזעני המבחיל של גידי אורשר. הזכות לחופש הביטוי היא זכות לומר גם דברים משפילים, מקוממים ופוגעניים. על פי החוק הישראלי ביטוי הוא אסור כאשר הוא גזעני ומסית לאלימות, ונראה שדברי אורשר נכנסים להגדרה של ביטוי גזעני. אולם מי שצריך לטפל בעבירות אלו זו המשטרה במסגרת הדין הפלילי, לא המעסיק ובודאי לא פוליטיקאים, לא בהוראה של מירי רגב או אביגדור ליברמן לירון דקל. לא הייתי רוצה שיפטרו עובדים, ודאי לא עיתונאים שההגנה עליהם צריכה להיות חזקה יותר – על דברים שהם אומרים או כותבים כאנשים פרטיים מחוץ למקום העבודה. למרות שבמקרה של אורשר יש להניח שלגלי צה”ל יש טעמים משפטיים טובים לפיטוריו, כיוון שעל פי ההלכה המשפטית הישראלית הוא כנראה נכנס לחריג שעל פיו ניתן יהיה להוכיח (לאחר הליך שימוע על פי החוק) כי התבטאויותיו פוגעות ביכולתו כעובד למלא את תפקידו, במקרה שלו הדבר חמור אף יותר, כיוון שהוא עובד בשירות ציבורי וכן שפיטורי עובד במעמד של פרילאנסר צריכה לעמוד במבחנים פחות חמורים מאשר פיטורי עובד מן המניין, שהמחויבות של המעביד להעסקתו גדולה יותר.

עד עתה סנקציית הפיטורים של עובדים על בסיס התבטאויותיהם מחוץ למקום עבודתם ברשתות החברתיות הופעלה בעיקר נגד עובדים ערבים. הדבר האחרון שכדאי שיקרה זה שעובדים, במקרה הזה עיתונאי, יפוטרו על בסיס הוראות של פוליטיקאים למעבידים, פוליטיקאים שאין להם שום עניין בחופש הביטוי והששים לגזור קופון פוליטי מכל מהומה ציבורית. המדרון החלקלק הזה מתחיל בערבים, עובר דרך גידי אורשר ויגיע גם לעובדים ועובדות אחרים שיביעו דעות שאינן נושאות חן בעיני השליטים, או שאינם מוצאים חן בעיני הרוב, או כאלה שלא עומדים במבחני נאמנות מופרכים, מסוכנים ובלתי מוסריים. נדמה לי שבמקרה של אורשר, שהוא לא רק גזען אלא גם טיפש, הסנקציה החברתית לא פחות חמורה וקשה מהסנקציה המשפטית שנראית, במקרה הזה, מיותרת ומסוכנת.