קלנדיה, עם הרבה חיוך ואהבה

(תמי ריקליס)

המשטרה מסרבת לפרסם את תיעוד ההרג של מראם אבו אסמאעיל ואחיה בן ה-16, שנורו שלשום במחסום קלנדיה, בתואנה שמדובר ב״חומרי חקירה״. כשהעניינים לטובת השוטרים אין שום בעיה לשחרר חומרים, ככה שיש כל סיבה להעלות את התרחישים המסויטים והנפוצים ביותר. בינתיים, דוברות המשטרה הסתפקה בתמונת ״תראו, הנה הסכינים שלהם״ מפוקפקת, והעדויות מהשטח אומרות שהאחים רוססו מטווח של 15-20 מטר. ועוד בינתיים, כדי לאלחש את נימי המצפון והצדק ולהכין את הקרקע להמשך, מסממים את הצופים והקוראים עם תיעוד חבוט של ״מבצע מעצרים״ במחנה הפליטים המסוכן קלנדיה, אליו יוצא פעם בעונה רוני דניאל. את זה אין שום בעיה לצלם, להראות, להסניף, להזריק, באדיבות מטה ההסברה המשותף של הצבא וערוץ 2. כאן אין אפילו דיבור שקרי ככל שיהיה על הוצאות להורג והוראות פתיחה באש. הכל מותר לכוחותינו. שננו: ״לוחמי דובדבן עובדים קשה, אבל עושים את זה עם הרבה חיוך ואהבה״ (בחיי שכך נכתב).