הגיע הזמן שנבין שה"איחוד" אינו יכול להפוך מאמצעי לתכלית, ושכל עוד הפיצול ב"עם" נובע ממגמה של הגדרה ברורה יותר של המטרות הוא מבורך ומעיד על בגרות. יערה בנגר קוראת להחליף את הרטוריקה של העם המפוצל במושגים של חברה אזרחית ושל סולידאריות
גם אם אינם מודעים לכך עד הסוף, המפגינים להוטי השוויון אינם מחפשים דמוקרטיה, זו מהם והלאה. הם מוּנעים מתחושות עומק "דמוגרפיות" שקיבלו חימום במשך עשרים שנה, בישול איטי, עד ההלהטה הנוכחית. שולי דיכטר על המוטיבציה האמיתית לגיוס החרדים
היחס לפליטים ומהגרי עבודה מקביל ליחס הרווח כלפי פלסטינים, ומתקיים בין מרחבי השיח ההומניטארי לביטחוני. בשני המקרים, רוחש מתחת לפני השטח איום לכאורה על זהותה הקולקטיבית של מדינת ישראל, המעודד בקרב אוכלוסיות מוחלשות רצון להתבדלות, ובקרב בעלי פריווילגיות רצון לבטל את הגבולות מתוקף סולידריות אוניברסלית
מנגנון ההרס העצמי הטמון בתעודת הזהות של תושבי ירושלים המזרחית מתקתק תמיד: יוסי וולפסון על פסק דין עווד נ' שמיר מ-88', שהעניק גב משפטי למדיניות הדמוגרפית של ישראל. מאמר ראשון מתוך פרויקט "פסיקה במבחן" של המוקד להגנת הפרט
כאשר המון אחוז התלהבות צועד ברחובות וחוסם כבישים, מי שאינו נבלע בו עלול לחשוש מכוחו העצום וממזגו ההפכפך. אולם כך גם נראית דמוקרטיה ברגעיה המסעירים והיפים; חיה, בועטת וצודקת. יפתח אלעזר על שורשיה של התנגדות אזרחית
האופן שבו נתפסת אפריקה במחוזותינו לא מאפשר התייחסות לפליטים כאל כאלה או לדמיין אפריקני כסובייקט אנושי הראוי למקלט. אסף וייצן עם סיפורו של מ', אזרח אתיופיה השוהה בבית הכלא הישראלי למעלה משנתיים, כדוגמה לשיח החירשים עם המערכת
יוסי לונדין רואה את תפקיד החינוך הציבורי בהכוונת צעירים לאזרחות טובה ונאמנות למדינה. אבל החובה הראשונה של אזרח למדינתו היא החובה לשפוט אותה באופן מוסרי. תגובה של עידו גדעון
כל המאבקים המזרחיים בהיסטוריה הישראלית ביקשו להתממש כטענה פוליטית מפלגתית, וגם כיום יש לחתור לפעולה מעצבת מציאות שתצמצם את הפערים בהקצאת המשאבים, הנעשית על פי מפתח עדתי. מאיר עמור מתאר את האודיסיאה המזרחית ומשיב לכפיר כהן
רונן שובל, אופיר כלפה. אחד מצליח, אחד נכשל. מדוע? המדור לחקירה במובן מאליו – איסוף, מיון וניתוח נתונים גלויים באמצעי התקשורת כדי לגבש ולעבד תמונת מציאות ישראלית הלכה למעשה
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
