רוחות מסוכנות של אימפריאליזם מערבי שטעינו לחשוב שחלפו מן העולם, שבות אלינו בגדול עם משלוחי הנשק הבלתי פוסקים, בחסות המותג של סולידריות עם אוקראינה. האם נשכחה כליל האופציה הנושנה של דיפלומטיה?
אין זו מקריות היסטורית שכמעט באותו זמן נכשלו במערב ובמזרח שני ניסיונות מהפכניים מבורכים: התנועה כנגד הניאו-ליברליזם במערב בשנת 2008 והאביב הערבי של 2011. שניהם דוכאו, אבל הדחף המהפכני עדיין רוטט מתחת לפני השטח ובוודאי יתפרץ שוב בעתיד
האוטונומיה הדמוקרטית בצפון סוריה קורסת תחת המתקפה הטורקית שתכליתה חיסול כל עצמאות כורדית. הכורדים זקוקים לסולידריות בינלאומית אזרחית עם מאבקם להגדרה עצמית, אך ככל שהזמן חולף הם למדים שהמערב הוא משענת קנה רצוץ • בלעדי ל"העוקץ"
הקשרים הפוליטיים, החברתיים והכלכליים שהיו נהוגים בין העמים הערביים מתפוררים כיום לחלוטין. בעוד הן מסוּנוורוֹת מברק הדרכון האמריקאי, כמה ממדינות ערב אף תופסות את איראן כמסוכנת יותר מישראל ומהאימפריאליזם המערבי
ראיון חריף עם האינטלקטואל הסורי מתנגד המשטר יאסין אל-חאג' סאלח, על התקוממות, על אלה שמדברים הרבה על מאבקים מבלי להיאבק בעצמם, על קומוניסטים מזדקנים צייתנים ועל ״מומחים״ הטוענים שהתמיכה במשטר אסד היא הרע במיעוטו
יש מילה המשמשת לתיאור אנשים הלוקחים דבר-מה, מבטיחים להחזירו ואינם עושים זאת: "גנבים". ישנו כמובן גם צמד המלים "אימפריאליזם תרבותי". סיגל סמואל מסבירה למה לא צריך להשאיר ספרים ומסמכים היסטוריים של יהודי עיראק בארה"ב
אילו פנים יהיו למחאה בקיץ 2012? האם חיבוק הדוב הממסדי ישתק אותה או שמא היא תצליח לשרטט דווקא מתוך האמצעים שמפנה נגדה השלטון את הכשל השיטתי ולפעול נגדו? עוז גורה בוחן את אופי ההפגנות לקראת ה-14 ביולי, במלאת שנה לפרוץ המחאה החברתית
לישראל נוח מאוד עם העובדה שאסד מחולל טבח בבני עמו, משום שזה משמר את אותו סדר שנבנה ביסודיות על ידי האימפריאליזם האמריקאי, אשר היא משענתו הראשית. בכך היא מצטרפת לאיראן, רוסיה, סין, צפון קוריאה, חיזבאללה וחמאס
במקביל להבנת הכלכלה הנוכחית ככלכלה פיאודלית, המבוססת על חוב של משקי בית, את עולם העבודה הנוכחי יש להבין במושגים של עבדות. רפובליקת האוהלים החליטה להביא את המצב הזה לסופו
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
