אינטלקטואלים
-
שחררו אותנו מהמכונה המתפרקת שלכם
חלוקה מחודשת של ההון וביטול החובות – זו צריכה להיות נקודת המוצא של כל תנועה פוליטית שתצמח בזמן שאחרי משבר הקורונה, הזמן שאחרי הקפיטליזם המאוחר -
שותפותה של האליטה האקדמית בדיכוי
האליטה האקדמית בישראל מגויסת לטובת הפרויקט הלאומי, והיא מתוגמלת היטב על ידי המשטר. כשחבריה זועקים דברים כמו ״פאשיזם״, ראוי שיפנו את חצי הביקורת גם כלפי עצמם -
למה אקדמאים לא קוראים (יותר)?
לקרוא או לכתוב, זו השאלה. הדרישה מחוקרים אקדמיים לפרסם כמה שיותר כדרך למדוד כמותית את איכותם מובילה להשטחה של העבודה האקדמית ולעיקורה. קחו משהו ותקראו -
על מופרכות דבריו של פרופ' רובינשטיין וגסותו של האזרח אריאל
במופע האימים שלו בכנס שדן בתנאי האפשרות של אוניברסיטה ציבורית וחופשית בישראל ואחר כך במאמר ב”הארץ”, סימן פרופ’ אריאל רובינשטיין את המארגנים כשמאל קיצוני – ובכך בעצם הצטרף לשאר המאיימים לחנוק את מעט המרחב שנותר למחשבה הביקורתית כאן -
1967 ולא 1979: נקודת המפנה ביחסים בין ישראל לאיראן
מקובל לחשוב שנפילת השאה הביאה לניתוק היחסים בין ישראל לאיראן שעד אז היו שקולים לסיפור אהבה. אולם היחס של האליטות המשכילות ושל שאר העם לישראל השתנה באופן מרחיק לכת דווקא אחרי 67′ -
שלמה סבירסקי, אינטלקטואל אורגני
חסד עשו עמנו שומרי הסף האקדמיים שמנעו משלמה סבירסקי את הכניסה למוסד להשכלה גבוהה. כמה גדול היה הנזק אם היה מכלה את ימיו בניסיונות להכניס מאמר ל-American Journal of Sociology. סיכום פועלו עד כה של אחד האנשים המשפיעים על המאבק למען צדק חברתי בישראל -
סוקרטס לא היה שר התקווה
פרשת ההמנון באוניברסיטת חיפה היא אינדיקטור למשבר אינטלקטואלי ולסכנה פוליטית מוחשית. החתמת האינטלקט בתו התקן כחול-לבן חוטא למהות האקדמיה ולקריאת התיגר המתמדת שעליה היא מושתתת -
ההיסטוריון כאינטלקטואל
על תפקיד ההיסטוריון בחובשו את כובע האינטלקטואל המפרש את ההווה ועל מידת ההבנה ההיסטורית בתרועות השבח למצביאי ישראל


