ויכוח על חינוך מקצועי שהתנהל ברשימת תפוצה של אנשי ונשות חינוך מובילים, חשף שוב כיצד אנשים ביקורתיים מאבדים את ספקנותם המחקרית כאשר הדיון מגיע לקונפליקט העדתי
לחץ להרחיב את שורות החינוך המקצועי ניכר בישראל, אך נדרשת רפורמה נרחבת במערכות רבות על מנת שהחינוך הזה יוביל את בוגריו להצלחה מעשית. על הדו"ח החדש של מרכז אדוה "לקראת שנת הלימודים 2016/2017: איפה החצי השני? בני הנוער שאינם זכאים לתעודת בגרות"
השבוע הוחלט כי בתי הספר המקצועיים יעברו מפיקוחו של משרד הכלכלה אל משרד החינוך. מדובר בבתי ספר שבאופן שיטתי שולחים ילדים אל שוק העבודה תוך שלילת ההזדמנות שלהם לחינוך בעל ערך
אני ממליצה לכל ניאו-ליברליסט וקפיטליסט לבוא לחנך שלוש שנים בתיכון מוסלל בפריפריה בכיתה של תלמידים מתקשים – ולבחון את האידיאולוגיה האכזרית הזאת מול העוני, הפערים וההזנחה הממוסדת
"מחאת הסרדינים" אמנם מחזקת את התלמידים החזקים ממילא במערכת החינוך, אך היא גם מחייבת את הוריהם להיאבק למען החינוך הציבורי – מאבק ממנו ירוויחו גם השכבות המוחלשות
מורות וגננות במערכת החינוך אינן מסוגלות לתת מענה לכיתה הטרוגנית במוצאה. צריך לקוות שמתישהו ילד חום לא יהיה בגדר "אמא, הנה כושי", או גרוע מכך, ברוח המאבק הנוכחי, "אין שחור ואין לבן". כי השוטר הלבן והאלים הבא כבר נמצא – בבית, בכיתה, בחדר הלידה, בבטן אמו
כספי הורים, כספי תרומות, כספי תאגידים ועמותות, הכנסות מפעילות עסקית ועוד – כל אלה מגויסים על בסיס יכולות מעמדיות ופוליטיות של כל בית ספר בישראל, בנוסף לתקצוב דיפרנציאלי מלכתחילה על-ידי משרד החינוך. פרסום חדש של מרכז אדוה חושף את המחסור בנתונים ואת היעדרו של הדיון הציבורי על הפערים המעמיקים במערכת…
"ייחודיותו" של בית ספר היא שם קוד להיתר לגבות שכר לימוד ולקיים מבחני כניסה, הכול כמובן בשם הכישרון, התחרות החופשית ושגשוג המערכת. אלא שלא מדובר רק בייחודיים, מיונים הם ב-DNA של מערכת החינוך. נוגה דגן-בוזגלו עם חשיפת התביעה נגד אורית קרובינר
כנס על אי-שוויון בחינוך בלי אף דוברת אשה, חושף (שוב) את ההתיימרות הריקה של האקדמיה לנאורות. אסתר הרצוג על מנגנוני ההדרה המתוחכמים יותר או פחות של נשים, שמצליחים להציג את יאיר לפיד כדובר לגיטימי ואת היעדר נשים כעניין שאינו מכוון ואינו פוליטי
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
