את היכולת לזהות עוולות ירשה מהוריה, לאחרונה שינתה את האסטרטגיה האקטיביסטית והיא חולמת להקים בית ספר חילוני לבנות. יו"ר אגודת יהודי אתיופיה ואשת האקדמיה אפרת ירדאי חונכת איתנו מדור חדש
בעוד ההגמוניה תוהה למה יש עונש מאסר על עבירות מס, בפריפריה סובלים משיטור יתר ו-300 איש בשנה נכלאים מכיוון שלא עמדו בתשלום קנסות • פרק מספרו של אבי דבוש, "מרד הפריפריות"
מי לא הוזמנו לכנס שהתקיים השבוע באונ' תל אביב ועל מה לא דובר במהלכו? אם לסכם זאת בקצרה, הרי שפרופיילינג הוצג כעניין רצוי ואף מקדם ואילו אלימות משטרתית לא הוזכרה אפילו ברמז
"התקשרנו למשטרה, אבל השוטרים שהגיעו למקום בחרו לתקוף אותנו בתוך מתחם מעונות הסטודנטים, שבהם אנו מתגוררים. הכהניסטים שניצבו במקום קראו סיסמאות גזעניות ויידו בנו אבנים ובקבוקים". עדות מהפגנה באוניברסיטת באר שבע, שהסתיימה במעצרים אלימים
מנהיגים לא נכבדים, נמאסתם עלינו. אנחנו חייבות לעצור את זה. אנחנו שחפצות בחיים. אנחנו שעוד לא הצטרפנו לכת היגון והמוות, הסגידה להמנון ולדגל. אנחנו שיודעות שאפשר לחיות אחרת. כי אין פתרון לחיים פה מלבד חיים בשוויון מהותי, רב-מימדי ועמוק
ההפגנה אמש ברחוב יפת היא עוד חולייה בשרשרת ארוכת שנים של נישול וגזל ממסדי, בניסיון לייהד את יפו ולהפוך אותה לעיר לעשירים בלבד. שוחחנו על האירועים עם הפעיל הוותיק עבד אבו-שחאדה ועם קרן שעיו, אחת מיוצרות הסדרה החדשה "המדריך לג'נטריפיקציה"
גל המחאה של 2020 חשף רשתות של פעילות ופעילי חברה אזרחית שעובדות כבר שנים כנגד כל הסיכויים: המדיניות האנטי-חברתית של נתניהו, ההפחדה מצד פעילי ימין והסיקור התקשורתי שמשתדל להעלים אותם מהעין. תשעה ממשתתפי/ות הקבע של הפגנות בלפור מספרים על המסע האישי שלהם ועל סדר היום הרחב של המחאה
אירועי אוקטובר 2000 אינם בבחינת תאונה או מחדל. ההיגיון של הפקודה שניתנה אז מערער את רעיון האזרחות, ומניח כי הפלסטינים הם אויבים במהותם. עשרים שנה אחרי, אין לקחים, אין חרטה, והריגתו של פלסטיני, לא משנה מאיזה צד של הגדר, לעולם לא תוכר בישראל כעבירה פלילית
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
