אוזלת היד של המשטרה מעצימה את פרקטיקת ההוצאה להורג ללא משפט תוך שימוש בטענה להגנה עצמית. מערכות האכיפה מגנות על היורים ומתירות את דמם של האזרחים כולם באמצעות הסכמה שבשתיקה
סיון תהל ראתה אלימות משטרתית וגם חוותה ממנה בשנים של אקטיביזם, אבל אין בה שמחה לאיד למראה מי שחוטפים בפעם הראשונה. כי שוטר אלים יהיה אלים בקפלן, באום אל פאחם, בבני ברק ובשייח ג'ראח, מול מצלמה ועל אחת כמה וכמה בהיעדרה
אז מה עושים עכשיו? האם ההצבעה היום הייתה נקודת אל חזור? מי מוליך את הזמן ואיך מוצאים בייאוש פוטנציאל אמנציפטורי? יצחק בנימיני חושב על חצי שנה של מחאה ומשרטט מהלך עתידי אפשרי
האקטיביזם שלה החל עם מות אחיה, יוסף סלמסה, היא למדה להשיב למשפטים כמו "שחורה, תחזרי לאפריקה" ואמה היא המודל שלה. באנצ'י מששה, מסמלי המאבק באלימות משטרתית מתארחת במדור אקטיב-אגרסיב
הביטוי "חזות ערבית" הטריד אותו, וכשתיקנתי ל"חזות מזרחית" הוא הוטרד יותר: אתה מנסה להתערב בעבודה שלי? אתה רוצה לומר שעצרתי אותך בגלל איך שאתה נראה, ולא בשל חשד ממשי? חדר משלנו, חלק שני
את היכולת לזהות עוולות ירשה מהוריה, לאחרונה שינתה את האסטרטגיה האקטיביסטית והיא חולמת להקים בית ספר חילוני לבנות. יו"ר אגודת יהודי אתיופיה ואשת האקדמיה אפרת ירדאי חונכת איתנו מדור חדש
בעוד ההגמוניה תוהה למה יש עונש מאסר על עבירות מס, בפריפריה סובלים משיטור יתר ו-300 איש בשנה נכלאים מכיוון שלא עמדו בתשלום קנסות • פרק מספרו של אבי דבוש, "מרד הפריפריות"
מי לא הוזמנו לכנס שהתקיים השבוע באונ' תל אביב ועל מה לא דובר במהלכו? אם לסכם זאת בקצרה, הרי שפרופיילינג הוצג כעניין רצוי ואף מקדם ואילו אלימות משטרתית לא הוזכרה אפילו ברמז
"התקשרנו למשטרה, אבל השוטרים שהגיעו למקום בחרו לתקוף אותנו בתוך מתחם מעונות הסטודנטים, שבהם אנו מתגוררים. הכהניסטים שניצבו במקום קראו סיסמאות גזעניות ויידו בנו אבנים ובקבוקים". עדות מהפגנה באוניברסיטת באר שבע, שהסתיימה במעצרים אלימים
מנהיגים לא נכבדים, נמאסתם עלינו. אנחנו חייבות לעצור את זה. אנחנו שחפצות בחיים. אנחנו שעוד לא הצטרפנו לכת היגון והמוות, הסגידה להמנון ולדגל. אנחנו שיודעות שאפשר לחיות אחרת. כי אין פתרון לחיים פה מלבד חיים בשוויון מהותי, רב-מימדי ועמוק