האם המזרחית אופיינה על ידי המוסדות הרפואיים כמזניחת ילדיה ולכן זקוקה להנחייה, ואילו האם האשכנזיה אופיינה כמפריזה בטיפול בילדיה ולכן היה צורך לעצרה ולא להנחותה. מנקודת מבטן של האמהות עצמן, הן המזרחיות והן האשכנזיות, הדברים נראו בדיוק הפוך. קטע נוסף מספרה של דפנה הירש
להיות אמא בישראל זה לחיות בסתירה, בכל יום, בכל דקה, לעשות הכל כדי להצמיח את ילדיך, לחנך אותם, לדאוג לרווחתם, ובו בזמן לחזק את המערכת שתביא לפגיעה בנפשם ובגופם. בתגובה ל"להיות אמא ישראלית" של ליהיא לפיד
אם חד הורית, מוחלשת, ענייה ולעתים גם עולה חדשה יכולה פעמים רבות להעניק לילדיה הרבה יותר מאשר מוסדות סגורים של המדינה, אליהם הילדים נשלחים לעתים קרובות מדי על ידי עו"ס ושופטות
המשתתפים המוגחכים בסדרה "המפונקים" עוברים ניתוח פסיכולוגי וזוכים למנה הגונה של ביקורת. אף אחד לא מדבר על זה שהם בסך הכול ממלאים את חלקם במשחק התפקידים הישראלי שבו גם אם את/ה עובד/ת, זה לא אומר שהראש שלך מעל המים
קל מדי לפטור את סוכנות הדיכוי בטיפת חלב בהפנמת השוט, בצריבה הגנטית של הפטריארכיה בעצמותיהן, בעובדה שהן רק מעבירות הלאה את מורשת הסבל כדי שגם אנחנו נישא קצת בנטל. קל מדי, אז אני מנסה להבין למה בת הדוד שלי עזבה הבוקר את טיפת חלב בדמעות
מה יולדות רוצות? זו ממש לא השאלה המנחה את המדינה בקביעתה את החוקים למתן מענקים ליולדות. המאבק המתמשך למימון לידות בית אמור ליצור את הסדק הראשון בשרשרת הניצול