• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

מה את בוכה? רק אמרתי

קל מדי לפטור את סוכנות הדיכוי בטיפת חלב בהפנמת השוט, בצריבה הגנטית של הפטריארכיה בעצמותיהן, בעובדה שהן רק מעבירות הלאה את מורשת הסבל כדי שגם אנחנו נישא קצת בנטל. קל מדי, אז אני מנסה להבין למה בת הדוד שלי עזבה הבוקר את טיפת חלב בדמעות

אני מבקשת לפרוק משא מבלי להפליל ציבור שלם, מבלי לחטוא באלימות בעצמי. מצד שני, רגישות יתר עוד לא הוכיחה את עצמה במחוזותינו, אז לעזאזל, שיישרפו כל תחנות טיפות החלב. בלי פגיעות בנפש, כמובן. רק במשקלים, בחיסונים, בעריצות המדדים, בתו התקן של הילדים הסקנדינבים המקשטים את הקירות, בחוברות הנושאיות “כיצד תגדלי את בנך להיות חייל קרבי” או “למדי את בתך להיות בת”, שיישרפו כולם.

למה הוא בוכה כל כך הרבה? בטח אין לך מספיק חלב; אין בעיה, תחכי עוד חודש והיא תחלה בינתיים בפוליו, אבל איך שאת רוצה; ככה לא מחתלים, הטוסיק שלו אדום; את מרעיבה את הילד; הילדה שלך משתינה כמו בן; הוא נראה אפאטי; תני לו מטרנה; אל תתני לה מטרנה; טוב, אחריות שלך, אני רק אומרת; למה את בוכה? את עוד הורמונלית? את מיניקה? לא מיניקה? תצטערי על זה, הנקה זה הדבר הכי הכי חשוב; לא מעירים תינוק ישן; הילד שלך רבע עוף, עוד לא התחלת עם מזון מוצק? החלטה שלך, אני את שלי אמרתי.

סוכנות דיכוי האחיות האלה. הן, כמו היועצות למיניהן והחלק הארי של הדודות בעולם. אבל קל מדי לפטור אותן בהפנמת השוט, בצריבה הגנטית של הפטריארכיה בעצמותיהן, בעובדה שהן רק מעבירות הלאה את מורשת הסבל כדי שגם אנחנו נישא קצת בנטל, כי אין אמהות בלי צער וחרטה, ואם בלי רגשות אשם היא כתינוק שלא עולה במשקל.

קל מדי, אז אני מנסה להבין למה בת הדוד שלי עזבה הבוקר את טיפת חלב בדמעות. ילד שלישי, כן? לא מישהי שמעולם לא שמעה את זמירות האי-כשירות, מדובר באם שננטפה כבר מטיפות התרעלה של תחנות החלב. אולי בגלל שהן מרוויחות קצת יותר משכר מינימום? ובכל זאת, הרבה נושאות משרה ונותנות שירות במחוזותינו מרוויחות רק קצת יותר משכר מינימום, לא על כולן הסאדיזם מתלבש ככה יופי טופי. מה את בוכה? אני רק אמרתי.

הילד שלך רבע עוף, עוד לא התחלת עם מזון מוצק? החלטה שלך, אני את שלי אמרתי

 

מודה באשמה, לא קראתי את הלוחשת לתינוקות. לא באה לי טוב עם הארבע דקות מצד ימין וחמש וחצי על שמאל

מודה באשמה, לא קראתי את הלוחשת לתינוקות. לא באה לי טוב עם הארבע דקות מצד ימין וחמש וחצי על שמאל. וזה רק עד גיל שלושה ימים, אח”כ יש טבלה. תסתכלי בטבלה, ככה תדעי מתי להאכיל, איך להרדים וכיצד לאפשר לך זמן לעצמך. ברור. אז הלוחשת שתנוח, כמו שאומרים, היא וכל האוונגליסטיות המצטטות את חוכמת הקדושה שלה. אפשר לחשוב שזה די מרשים שלא קראתי אף מדריך לאמהות והתינוק שלי איכשהו בכל זאת גדל. קצת כמו בעולם שלישי או בעידן החשוך שלפני הבוגבו והבייבי איינשטיין. אני מזהה פה הזדמנות לסרט דוקומנטרי: סרבניות העצה הכתובה מולידות צאצאים.

מה שכן, יצא לי לעלעל קצת בדוד ויניקוט הטוב. ואם מתעלמת מהאנכרוניזמים של “בעלך” ותפקידיו, נעים ומשונה שמכל הדודות שבעולם דווקא די. דבליו. מבשר את בשורת האם המיטיבה לדעת, ועושה נו נו נו לרופאים ולאחיות. יופי, יגידו לי אחיותיי הפמיניסטיות, טוב שאת זקוקה לגבר, רופא, פסיכואנליטיקאי (אילו עוד חטאים אפשר למנות לו? הוא לבן, כמובן) שיזכיר לנו האימהות שכל החוכמה נצורה אצלנו, נאמין או לא. הכול נכון. ובכל זאת, היה נחמד אילו פרקים ממשנתו היו תלויים על הקירות המתקלפים בתחנה של טיפת חלב, לא כל שכן נלמדים הלכה למעשה על-ידי הנשים המגלמות בהן את אחיותיה החורגות של סינדרלת הילודה התורנית.

מה לעשות, התינוק שלי אוהב להשתין בקשת כשפותחים לו את החיתול. האמת? גם אני הייתי משתינה על האחות א’, אילו הייתי בפוזיציה המתאימה. אבל גם הפעם הוא כיוון דווקא עליי, והיא, כלומר – האחות אל”ף – מיד התנפלה על הכישורים האורולוגיים של העולל כדי להצביע על לקויות בתפקוד האם. “אימהות יותר מנוסות,” נזפה מבלי להסתיר נימה של תיעוב, “מצליחות למנוע מצבים כאלה.” במילים אחרות: הכול עובר עלייך וקקה בידייך.

אפשר לחשוב שזה די מרשים שלא קראתי אף מדריך לאמהות והתינוק שלי איכשהו בכל זאת גדל. קצת כמו בעולם שלישי או בעידן החשוך שלפני הבוגבו והבייבי איינשטיין

אח, הייתי רוצה להיות זבוב על הקיר בהכשרה של אחיות טיפת חלב. אני לתומי חשבתי שהנשים האלה אמורות ללמד אותי ושכמותי פרק בהלכות אימהות, ולחנוך אותי איזו כברת דרך בתוך הבעתה הראשונית הזו. אני מוכרחה לדעת האם הסרקזם, הרשעות, חוסר הסבלנות והיעדר האמפטיה מהווים תנאי קבלה או שמא השחיקה הגבוהה מעודדת תכונות אלה בקרב בעלות הנטייה המוקדמת לשנאת אימהות. אולי אם איחשף להגיון הפנימי, אבין דבר או שניים על הנחיצות של המוסד הזה, שחוץ מליישר עוללים לפי סרגלים מיושנים ולחסן אוכלוסייה שמתקשה להתנגד, בעיקר עושה נפשות באימלול.

אני מוכרחה לדעת מה הייתה הכוונה המקורית של יוצרי המעמד הזה, אשר שלא בטובתם הצליחו לכונן עוד מוסד דכאני, ולחבל באחווה בין נשים. טלי קורה מבין עינייך, יגידו לי אחיותיי הפמיניסטיות, גם האחיות הן קורבנות של השיטה. נכון, אני אשיב להן, אבל מה נעשה עד שנחליף אותה, את השיטה? אולי עד אז נתפלל שאמהות לא מיומנות ימשיכו לסייע בידי ילדיהם המשתינים בקשת.

***

יש לי חברה בודהיסטית שלא תאהב את הטקסט הזה. היא בעניין של להרבות טוב בעולם (ולא שתן), וטוענת שאנחנו צריכים לאחל לאחרים את מה שאנחנו מבקשים לעצמנו. כשיצטברו אצלי מספיק סיפורים טובים על אחיות טיפות חלב, אני מבטיחה לכתוב משהו ברוח הנדיבות הבודהיסטית.

וגם: עם כל האחיות הטובות והמיטיבות, בעלות אורך הרוח, שאר הרוח, חדוות הרצון והמסירות המשמשות אי שם בטיפות חלב ברחבי הארץ, הסליחה.

כנראה שיעניין אותך גם: