השתלטות על מוסדות המדינה כמו הצבא והמגזר הציבורי. נטרול מרכיבים עוינים באקדמיה ובתקשורת. רמיסת ארגוני זכויות האדם. מי שרוצה להבין מדוע נכשל השמאל, צריך להתחיל מהבנת האופן בו השתלט הימין על מוקדי הכוח בישראל
בכנסים אקדמיים רבים מופיעה שפה אחרת לפני העברית, אבל כמעט תמיד זו אנגלית. בכנס "שפה בעין הסערה" היתה זו ערבית. על ערעור יחסי כוח ואובדן פריבילגיות הכרוכים בוויתור על שליטה, וגם ניסיון לענות על השאלה: למה אנשי המחלקות למזרח תיכון הדירו רגליהם?
סיפור האוניברסיטה באריאל הפתיע בעיקר בשל עמדתה של המועצה להשכלה גבוהה, שבשום שלב לא הציגה את העמדה הראויה שהייתה צריכה להיות הבסיס להתנגדות ופינתה בשקט את הבמה לכבוד האחות החורגת מל"ג-יו"ש ומפקד פיקוד מרכז
בעודה מסירה את כיפת הברזל שמגינה על חופש הביטוי וחושפת את אוני' בן-גוריון לנזקי הממון ולהשתקה הפוליטית, ממשיכה הנשיאה פרופ' רבקה כרמי להתייחס לתפקידה כאילו הוא נוגע רק למושג צר מאוד של פוליטיקה. נעם הופששטר תוהה, האם האקדמיה שלנו התרחקה עד כדי כך משליחותה לדורותיה?
אם האקדמיה יקרה ללבכם, הרי תכירו בעיוות הבלתי-נסבל של האוניברסיטאות המסתמכות באופן גדל והולך על הסגל הזוטר אך נמנעות מלהסדיר את תנאי העסקתו. קריאה לסגל הבכיר
הריני להודיע בקול רם שקול מזרחי מתקדם, אוניברסלי, היה בארץ תמיד מראשית הציונות ממש. אם הוא נכשל, והוא נכשל, זה לא קרה בגלל "פוליטיקה של קורבנות" אלא בשל ההתנכלות המתמדת של המדינה והחברה ההגמונית האשכנזית. צבי בן-דור על מאמרה של אווה אילוז
הכפשת הקורבן, במקרה הזה אורטל בן דיין, היא טקטיקת התגוננות קלאסית. כעת המינימום שעל האוניברסיטה העברית לעשות הוא להתנער מתגובת באי כוחו של ד"ר גדעון ארן ולהתנצל בפניה
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
